אני רוצה לשתף את הציבור בדברים מתוך שיחה ליום העצמאות בהתשס"ד, שנתן ראש ישיבת ההסדר בירוחם, הרב אליהו חיים בלומנצויג. הדברים מופיעים בקובץ (פנימי) של שיחות ליום העצמאות של הרב בלומנצויג בהוצאת הישיבה.
להלן קטע מדבריו של כבוד הרב ( מתוך שיחה שכותרתה "שחרור ממיצרים" בעמ, 19 לחוברת)
"קראנו בתפילה את מזמור קז בתהלים שמתאר את הארבעה שחייבים להודות. בסיום הפרק נאמר: 'יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ; וְכָל-עַוְלָה, קָפְצָה פִּיהָ. מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה; וְיִתְבּוֹנְנוּ, חַסְדֵי ה'.'
יש מציאות שמצד אחד כל כך פשוט וברור שצריך להודות עליה, ומצד שני לא רק שצריך להיות ישר כדי לראות אותה ולשמוח בה, אלא כנראה צריך הרבה חכמה - ' מי חכם, ויתבוננו חסדי ה''. לפעמים יש צורך בתבונה והתבוננות כדי להבחין בדברים הפשוטים.............
הרבה פעמים כשאני מהרהר מראש על מה לדבר", אומר הרב בלומנצויג, " עולה התלבטות שקיימת גם ביחס לליל הסדר. האם להמציא רעיונות מדהימים וחדשים שאוזן לא שמעתן מעולם או שאולי מה שצריך זה פשוט לספר את הסיפור הרגיל של יציאת מצרים, מכת הדם והצפרדע וכן הלאה. אולי צריך לספר את כל הדברים הפשוטים שצריך להפנים ולהתבונן בהם ולא לנסות להגיע לעומק רעיוני מדהים. אולי פשוט צריך לקלוט את המציאות, שהיא מצד אחד כל כך פשוטה ודורשת את ההודאה, ומצד שני צריך שוב להכנס לתוכה. כך אני מרגיש כל פעם בהקשר הזה של דיבור על העצמאות, על המדינה. הדברים פשוטים ובכל אופן דורשים גם את ההתבוננות וגם את הליבון והחזרה.
למה עושים יום הולדת ? זה דבר פשוט. כמו שכל בן אדם בדרך כלל, אולי חוץ מבודדים, יודע למה חוגגים יום הולדת....כנראה אנשים אוהבים לחגוג ימי הולדת. מדינה עושה חגיגה ביום העצמאות שלה, וזה דבר פשוט אצל כל עם ולשון, לא צריך לשאול למה. אם מתחילים להסביר למה לחגוג זה כבר מעיד שמשהו משובש. הדברים הם כל כך אלמנטריים ופשוטים. עצם העובדה שצריך להתחיל להסביר למה זה יום גדול ומשמעותי, היא כבר בעיה ושיבוש.
אף על פי כן, האם באמת שמחת עצמאותנו היא ככל העמים ? יש רובד שהוא בוודאי כזה. אני לא חושב שזה מקטין בעוצמתו. יש משהו נורמאלי, אנושי וטבעי לכל אומה ולשון, וזה לא מקטין בכהוא זה מכחו - יש דבר שאדם צריך לקום ולהלל עליו, לשמוח ולהודות. עם זאת, יש מקום לשאול האם יש בחינות ייחודיות בעצמאות של עם ישראל ?
נקודה אחת היא איפכא; זהו חידוש שגם העם היהודי מתארגן במדינה, מנהל אותה, ומגיע לעצמאות. זהו חידוש ביחס למציאויות רבות שהעם היהודי היה בהן בשנות גלות מרובות, מלווה בתדמיות שבכלל לא רואות אותו כעם נורמאלי. אדרבא, הנורמאליות הזאת של ניהול ענינים מעשיים ממשיים ככל אומה ולשון לא מתלבשת על איך שהעם נראה, כמו איזה טיפוס רוחני כזה שפתאום רואים שהוא מנהל ענינים נורמאליים. עם כל העומק שמאפיין את העם היהודי, זה לא מנתק אותו מן היכולת להיות שייך גם למציאות....
.זהו רק הצד הפשוט, אבל יש קומה מעבר לזה...."
ובהמשך הדברים עוסק הרב בלומנצוויג בייעודו של עם ישראל. הציבור מוזמן להמשיך את העיון בדברים , במקורם , מתוך החוברת שאפשר להשיגה, כך אני מניח, מישיבת ההסדר בירוחם. על הישיבה ראו ב http://www.yhy.co.il/.
אברהם יהושע השל , עסק גם הוא באחד מספריו [ישראל : הד הנצח (באנג')] בשאלת משמעותה של מדינת ישראל , בהקשר לייעודו של עם ישראל, ובבלוג המוקדש לעיון בהגותו נביא, ככל הנראה מחר בבוקר, מדברי הסיום של הספר הזה.
חג עצמאות שמח
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה