אלו דברים לשבת פרשת כי תשא תשע"ד

הסרטון שמוצב בסוף רשומה זו נועד לעניין את הנוער האמריקאי בהיסטוריה האמריקאית.  השיר והתמונות שבסרטון - חלקן קשות לצפייה - מתכתבים עם הדברים שרשומים להלן ומשמשים, כפי הנראה ובאופן מוזר למדי, מסגרת לאלו דברים הפעם, מסגרת שיש לפרוץ גם אותה כדי להגיע לשמיים, לפרספקטיבה הנדרשת מאתנו. [המשך הדברים להלן לפני הקליפ]

"פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד מחמת
 הצנזורה, כתובת כזו: 'כל מה שכתוב כאן על גויים - 
אין הכוונה לגויים של היום. אלא לגויים שהיו בעבר'.
גם בדורנו יש כתובת כזו בשערי הספרים. כתובת 
בלתי נראית: ' כל מה שכתוב כאן על יהודים - אין
הכוונה ליהודים של היום; הכוונה ליהודים שהיו 
בזמנים אחרים.' ולכן אפשר לשבת וללמוד חומש, 
גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה - והכל בסדר גמור; 
כל מה שנאמר הרי לא מתייחס אלינו או לדור שלנו.
אלא לאנשים אחרים, ואל זמנים אחרים.
  צריך למחות מאותם דפי הקדמה בלתי- נראים 
את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו
 אחר. על ה'ה'ם, על ה'אלה'. על האחרים - העיקר 
שלא עלינו. בין שמדובר בחומש, בין שמדובר בספרי
יראה ובין שמדובר בגמרא - הכתובת צריכה להיות 
הפוכה: ' כל מה שנאמר כאן - מדבר רק עלי. הכל
נכתב בשבילי והכל מחייב אותי; קודם כל הדברים 
מתייחסים אלי'."

חשבתי לנכון להביא (שוב) את דברי הפתיחה הנ"ל של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ לספרו חיי עולם, דווקא לקראת השבת שבה קוראים את פרשת העגל הזהב
מי מאתנו אינו מחזיק איזה עגל זהב או למצער עגלון צהבהב, איפה שהוא בחצר הבית, באיזה חדרון בבית, בחניה של הבית, או איפה שהוא בנשמה ? עגלי זהב נמצאים לא רק ברשות היחיד, אלא ואולי בעיקר, ברשות הרבים, בקניונים, ברשתות השיווק, וברשתות האינטרנטיות, מול מצלמות הטלויזיה ועוד.
לצד פרשת העגל, על מגוון הגלגולים השונים שלו במהלך הדורות עד ימינו אנו,  יש לנו את סיפור שבירת לוחות הברית על ידי משה.
לפני שאביא כאן, בעקבות ליבוביץ, את דבריו של  ר' מאיר שמחה כהן מדווינסק (בעל ה"משך חכמה")*, - דברים שליבוביץ הביא בפרק המוקדש לפרשת כי תשא בספרו "הערות לפרשיות השבוע" - אעיר כי ברקע הדברים תסיסה.
תסיסה סביב הפעילות המדינית מול הפלישתינאים ומול האמריקאים -  תסיסה בנוגע לסוגיית "ארץ ישראל השלמה" שייתכן ומתעוררת לה שוב לחיים.
בין הניצים הרואים את העולם בצבעי שחור - לבן, אני שקוע עמוק בתוך האפור. 

האמת היא לעתים קרובות אפורה, והונאה היא מלאת הדר. 
א.י. השל , להט לאמת, (באנג') , עמ' 159, התרגום שלי 

ועם זאת, נדמה שנידרש בקרוב לומר דברים צלולים וברורים כנגד בעלי המגאפונים הדורשים בראש חוצות מסרים של שחור - לבן. 
בכל אופן הנה הדברים של ה"משך חכמה" שמובאים כפי שאמרנו על ידי  ליבוביץ:

"כי התורה והאמונה הם עיקר האמונה הישראלית, וכל הקדושות - ארץ ישראל וירושלים והמקדש - אינן אלא פרטי וסניפי התורה ונתקדשו בקדושת התורה. ולכן אין חילוק לכל ענייני התורה בין במקום ובין בזמן, והיא שווה בארץ ישראל ובחוץ לארץ...ואל תדמו כי המקדש והמשכן הם עניינים קדושים בעצמם. חלילה. השי"ת שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית, הוסרה מהם כל קדושה והמה ככלי חול, באו פריצים וחיללוה...ויותר מזה: הלוחות, מכתב אלוהים, גם הם אינם קדושים בעצמם, רק בשבילכם, אם אתם מקיימים אותם. וכאשר זינתה כלה בתוך חופתה [זה ביטוי מדרשי חריף, שמציין את מעשה העגל סמוך להר סיני -י.ל] - המה [הלוחות] נחשבים לנבלי חרש, ואין בהם קדושה מצד עצמם, רק בשבילכם כשאתם שומרים אותם. סוף דבר [הדברים האלה ראוי שייכתבו בכתב בולט היום לעינינו- י.ל]: אין שום עניין קדוש בעולם...רק השי"ת שמו הוא קדוש...כי אין בנברא קדושה בעצם, רק מצד שמירת התורה כפי רצון השי"ת...וכל הקדושות הן מצד שציווה הבורא לעבוד אותו."

וכעת לסרטון שעל אף שכולו מוכוון לנוער האמריקאי ולהיסטוריה האמריקאית, אני מבקש לראות בו תמרורי אזהרה עבורנו, דוברי העברית בארץ ישראל, במדינת ישראל; ולנסות לתפוס מתוכו את חשיבותה של פרספקטיבה המשלבת השאיפה להתגשמות חלומות לצד ההכרה שאנו חיים בעולם שלאחר שבירת לוחות הברית.




שבת שלום
    ג'ף

* ראו על ר' מאיר שמחה כהן מדווינסק במאמר המופיע בבית יעקב : ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 7-6. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28366&st=&pgnum=1