אלו דברים לשביעי של פסח ולשבת פרשת שמיני תשע"ח

רשימה ראשונה מתוך סידרה 

"זה מדהים אותי כל פעם מחדש. כיצד, במהלך הכנת ארוחה קלה - לא גדולה במיוחד,  אני נכנס לתוך מטבח די מסודר ותוך פחות מחמש דקות, הופך אותו לבלאגן אחד גדול. שאריות ירקות  ובצלים חתוכים , קופסת רסק עגבניות פתוחה על השיש, סירים, צלחות וסכו"ם. טורנדו לפחות היה פה. אני לבדי עשיתי את החיל הזה."

הפתיח הנ"ל לקוח מ"אלו דברים" אחר, מלפני כמה שנים. מצאתי אותו בחיפוש, כדרכם של דברים, אחרי עניין אחר. לא נס ליחו ולכן הוא כאן, שוב.

לצד העניינים ההכרחיים שעושה אדם, דבר יום ביומו  לרבות בחולו של מועד - היה לי קצת זמן השבוע  להקדיש לעיון.
עיון בפרשת השבוע, - בדברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על הפרשה, ועיון ב"השל". כן. אני יודע. זה לא מפתיע. "תהיה מקורי גודמן". העיון , בין השאר הביא אותי למסקנה שלפני שאהיה מקורי, אהיה גודמן. אחרי שאהיה גודמן, נראה מה הלאה.

על כל מקרה, במהלך העיון גיליתי כמה דברים מפתיעים. גיליתי שהרב עדין עוסק -בדבריו על הפרשה - בין השאר  בשני נושאים - שהם "קרובים לליבו של השל" : בפילוסופיה ובקוצקר.

העמדת הקוצקר לצד הפילוסופיה היא סימן נאה - לעבור לדברים שהתכוונתי לגעת בהם כאן - לנקודות מוצא של השל בחיבור שכינה אותו "פילוסופיה של היהדות". מדובר בספר שנקרא "אלוהים מבקש את האדם". ספר שבא בעקבות חיבור קודם שכתב השל ואשר כינה אותו "פילוסופיה של הדת" - חיבור שנקרא "האדם אינו לבד" ואשר טרם זכה לתרגום לעברית.

בפסקה הפותחת לפרק הראשון של "אלוהים מבקש" אומר השל:

"הדת היא התשובה לשאלותיו העמוקות של האדם. בשעה שאנו מאבדים עניין בשאלות האחרונות, מאבדת הדת את הרלוונטיות שלה ונקלעת למשבר. משימתה העיקרית של הפילוסופיה של הדת היא לגלות מחדש את שאלות שהדת היא התשובה להן." *

בהמשך, בפסקה השניה בפרק הראשון הנ"ל, דן השל - בהבדלים המהותיים שבין הפילוסופיה לתאולוגיה, וכאן ( לעניין התאולוגיה)  נכנס הקוצקר לתמונה.

באחת הרשימות הבאות בסדרה זו נביא מדבריו של השל על ההבחנות הנ"ל.

 בדבריו על הפרשה אומר הרב עדין:

" בכל דור ובכל תקופה יש דברים, שסתם אדם מקבל מבלי לערער עליהם ומבלי לפקפק בהם. בדורו של הרמב"ם, למשל, מה שהיה כתוב בספרי הפילוסופיה היה קודש הקודשים. בדור שלנו, לעומת זאת, מה שכתוב באיזשהו ספר פילוסופיה לא מרטיט לב של אף אחד, אפילו לא את של הפילוסופים. אם אדם רוצה להיות אדם תרבותי, הוא מתבל את שיחתו בקצת מהדברים הללו, אבל הוא יודע שלא עליהם העולם קיים.
   הדור שלנו הוא דור של פסיכולוגיה. בעיניו ההסברים הפסיכולוגים הם דברים שבמהות, ומשום כך היום כבר לא מנסים להסביר שלא כדאי לאכול חזיר כי זה יוצר תולעי מעיים, או מעין זה. היום מסבירים את כל מצוות התורה כמהויות רוחניות, ובהסברים נפשיים: מצווה כזו מפתחת את הנפש באופן כזה, מצווה אחרת טובה לעניין אחר, וכך הלאה."^

בסופו של דבר,  כפי שמבהיר הרב עדין, התורה היא מעבר לכל עמדה שמנסה "לתפוס" את  רוחה, בין שזו עמדה פילוסופית או פסיכולוגית, בין עמדה אתית או אפילו "דתית". להמחשת העניין הזה מסיים הרב עדין בסיפור ידוע על הקוצקר - 

"כשניגשים אל התורה לא צריך לבקש חשבונות רבים, וגם לא תמיד מוצאים 'דברים טובים'. טוב משום כך להיזכר מפעם לפעם בסיפור הבא: מישהו בא לרבי מקוצק והקשה לו על בורא העולם, והוא ענה לו תשובה, שטוב לזכור בכל פעם ששומעים הסברים טובים: 'א-לוהים כזה שכל טיפה סרוחה יכולה להבין אותו, לא שווה שיעבדו אותו'".^

המשך יבוא ( ב"נ) 
חג שמח ושבת שלום




*א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 3 נפלא מבינתי מדוע בחר המתרגם להוסיף "ה" הידיעה לפני המילה "תשובה" בקטע הנ"ל כאשר השל במקור משתמש ב an ולא ב the - ראו להלן

Religion is an answer to man's ultimate questions. The moment we become oblivious to ultimate questions, religion becomes irrelevant, and its crisis sets in. The primary task of philosophy of religion is to rediscover the questions to which religion is an answer.

A J Heschel, God In Search Of Man FSG p. 3

^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 222, ובעמ' 225