רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 15 באוגוסט 2019

אלו דברים לשבת נחמו - פרשת ואתחנן תשע"ט




היה נדמה לי שראיתי פעם, באיזה שהוא מקום , מאמר "בשבח התימהון".

חיפשתי בגוגול. לא מצאתי אבל הגעתי לכתבה להלן, ראיון של הודיה כריש חזוני עם אהרון אפלפלד ז"ל ב"מקור ראשון", חודשים ספורים לפני מותו.

יש התייחסות בראיון לאחד מספריו שנקרא "תימהון" וזה מה שהוביל את גוגול להפנות אותי לשם.
בכותרת הכתבה מופיע ציטוט מפי אפלפלד: "היהודי הממוצע איבד ענין ביהדות".
אני מעיין בכתבה, מחפש את הציטוט שבכותרת בגוף הדברים, לראות אותו  בהקשרו...מוצא בערך.
מוצא כמה "פנינים" נוספים כגון :

"יש מי שגדול בתורה, ואני גדול באי ידיעה. הגדול בתורה נדמה לו שהוא מעל, שהוא יודע להנהיג ציבור, שהוא יודע מה בדיוק צריך לעשות....


איך אתה רואה את הוויכוח הסוער סביב ה"הדתה", ואת ההורים שאומרים – אל תכניסו תכנים כאלו לתוך ספרי הלימוד של ילדינו?
'יש אנשים שאין להם פרספקטיבה נכונה. הם רואים את האמונה היהודית בדמות יענק'ל, מוישה או מרדכי שזורקים אבנים. בזה מסתכם אצלם היהודי המאמין. הם לא יודעים, או לא רוצים לדעת, שהיה רמב"ם והיה רבי יהודה הלוי והיה אלפסי והיה קארו שכתב את השולחן ערוך. רואים רק את יענק'ל והאבנים. יש גם יהדות יפה'.
אחרי 70 שנה, המדינה הזו יהודית יותר ממה שחשבת או פחות?
'אין לי משאלות לב, אני מקבל את המציאות כמו שהיא. במציאות יש דברים יפים ויש דברים מקולקלים. כך תמיד היה וכנראה כך גם יהיה. הפנטזיות ממני והלאה. כמובן, ליבי קרוב יותר אל היפה, אל האנושי. אני נמשך לשם. אל הכיעור לא'."
לקראת סוף הראיון אני רואה שאכן אפלפלד מתייחס לענין תימהון; ושלא בכדי שלח אותי גוגול אליו
"יש מסר כלשהו שאנשים יוצאים איתו אחרי קריאת ספריך?
'אני לא מסתובב ושואל מה מקבלים מהם. אני יכול להיות ממונה על דבר כזה? בקושי אני ממונה על עצמי", הוא צוחק. "יש הרבה אנשים שקוראים את הספרים שלי, בכל העולם. באיסלנד, בסין, ביפן. גם באוקראינה. אני לא מצפה שיבינו את הכול, את כל התסבוכת היהודית. מבינים ברמות שונות. שיבינו את האנושיות'.
והישראלים?
'אם הם יוצאים עם איזו מילה חדשה, זה יפה. מילה כמו תימהון, למשל. זו מילה מצויה וידועה, אבל יש בה מבט. יש בה ראייה של תהייה, של פליאה, אל העולם הזה שבו אנחנו חיים: תראו מה מתרחש בו'.
ועם השנים מתגברת ההבנה, או מתגבר התימהון?
הוא מחייך. 'ההבנה היא כבר תחנה אחרונה, ואני לא הייתי רוצה להיות שם'."
שבת שלום
  ג'ף


תגובה 1: