על פרגמנטציה ופונדמנטליזם ( חלק ג )
"וזה שנאמר ' אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצֹר את אפרים' [יש' יא 13], כי באמת אלו השני שבטים הם תמיד מתנגדים זה לזה, כי עניין החיים שנתן הקדוש ברוך הוא בשבט אפרים הוא להתרכז בכל דבר מעשה על הדין וההלכה מבלי לסור ממנו, ולכן כשהכתוב מזהיר את ישראל לבלתי יחטאו, מטרת התורה אז יאמר פן תצלח כאש בית יוסף [עמ' ה 6]...ושורש החיים של יהודה הוא להביט תמיד להשם יתברך בכל דבר מעשה אף על פי שראה האיך הדין נוטה, עם כל זאת מביט להשם יתברך שיראה אותו עומק האמת בהדבר, כי יוכל להיות אף שהדין אמת הוא לפי טענות בעלי דינים אך אינו לאמיתו כי פן יטעון אחד טענה שקרית כמו שמצינו בקני דרבא, וכמו כן נמצא בכל ענינים, וזאת הוא שורש החיים של יהודה, להביט לה' בכל דבר ולא להתנהג על פי מצות אנשים מלומדים אף שעשה אתמול מעשה כזו מכל מקום היום אינו רוצה לסמוך על עצמו רק שהשם יתברך יאיר לו מחדש רצונו יתברך. ועניין זה יחייב לפעמים לעשות מעשה נגד ההלכה כי 'עת לעשות לה' הפרו תורתו'. ולזה אלו השני שבטים מתנגדים זה לזה, ולעתיד נאמר 'אפרים לא יקנא ויהודה לא יצר', היינו, שלאפרים לא יהי טענה על יהודה במה שיוצא חוץ להלכה , ולא יצר לו מזה כי יראה השם יתברך לאפרים את כוונת יהודה שהוא מכוון לשם שמים ולא להנאת עצמו וממילא יהיה שלום ביניהם."*
*ר' מרדכי יוסף מאיזביצ'ה, מי השילוח, וינה תר"ך, דף יד ע"ד- טו ע"א
"הנה, את הנצח אנו משַווים לנגדנו תמיד כרעיון שלמעלה מהשגתנו, כאיזה גודל, גודל! אבל, מנין לנו הגודל ? שמא תחת כל זה יהיה שם רק חדר אחד קטן, מעין בית־־מרחץ כפרי, כולו פיח ועשן, ועכבישים בכל פינה, והנה לך כל הנצח."^
^פנחס שדה מביא מדברי אחד מגיבורי דוסטויבסקי ב"חטא ועונשו" ( בתרגום י"ח ברנר) בקובץ "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה - אמרות, תורות וסיפורי־חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק", הוצאת שוקן, עמ' 5
יש דברים שראוי לחזור עליהם ואליהם
יש דברים שראוי לשנן
ויש דברים שראוי להתעלם מהם...שייכנסו באוזן האחת ויצאו בשניה
"ירמיהו הנביא לא דיבר על בני-דורו בלבד. רוב דברי הנבואה, של כל הנביאים, אמורים לדורות. יש דברי נבואה שהיתה להם משמעות לשעתם ושהיו מכוונים לשעתם, אבל הדברים הגדולים והחשובים והחמורים ביותר בדברי הנבואה של כל נביאי ישראל הם דברי האמת והצדק לכל הדורות ולכל הזמנים."
י. ליבוביץ על על ההפטרה לשבת פרשת מסעי וראו
https://eludevarim.blogspot.com/2016/08/blog-post.html
ונסיים מקטע מדברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ יבדל"א על הפרשה:
"פרשת מסעי פותחת בתיאור מפורט אודות דרכם של בני ישראל מאז היציאה ממצרים: 'ויסעו ויחנו...ויסעו ויחנו', עוד ועוד - ארבעים ושנים מסעות. מהי משמעותה של אריכות הדברים הזו, מה ראתה התורה לספר לנו כל זאת ?
דבר אחד שעולה מרוב המפרשים הוא ש'אלה מסעיהם למוצאיהם', איננו קו ישר שהולך במסלול ברור, ויש בכך נפקא-מינה לדורות: דרכו של אדם לעולם איננה חלקה וישרה, כשם שגם בדרכם של ישראל ברור שהיו כמה סיבובים בדרך; הם הולכים צפונה, ואחר כך פונים שוב מזרחה, ודרומה ומערבה - המסלול מעוות את דרכיו ואת הליכותיו, הדרך איננה ברורה והכיוון איננו ידוע...
.....
גם אדם פרטי בסופו של דבר עובר את המסעות האלה והולך בדרך הזאת.' אלה מסעיהם למוצאיהם' - של כל בני האדם, אלא שאנחנו לא יודעים איך קוראים לתחנות. 'ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה' - מתי אדם עובר מהתחנה הזו לתחנה הזו ? אלה שתי תחנות עם שמות שיותר קל לראות את משמעותם - מתי אני נמצא בהר שפר ומתי אני נמצא בתחנה של חרדה ? מתי אני נמצא בתחנה של מטה ומתי אני נמצא בתחנה של מעלה? מתי אני נמצא על הר ומתי לא ? זהו 'נעו במעגלותיה לא תדע'."
הרב עדין אבן ישראל , "חיי עולם, שיחות על פרשת השבוע", הוצאת קורן ירושלים, ספרי מגיד, עמ' 377, 379
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה