המשפט הוא כלי "אלים" לפתרון סכסוכים.
בהכרעה המשפטית לעולם יש מנצח.
"השופט צ' א' טל:
1. בני הזוג החלו במשותף ובלב אחד
בדרך הייסורים של הפריה חוץ גופית. יחד נאבקו ברשויות הבריאות להתיר להם לידה על
ידי פונדקאית בחו"ל (בג"צ 1237/91).
לימים עזב הבעל את הבית והקים לו
משפחה עם אחרת, שגם ילדה לו. נשארה האישה לבדה, היא ותקוותה היחידה להיבנות מזרעם
המשותף שלה ושל בעלה. לפיכך ביקשה מבית החולים "אסותא" למסור לה את
הזרועים המופקדים שם בהקפאה, כדי להמשיך לבדה בתהליך שהחלו בו. בית החולים לא נענה
עקב התנגדות הבעל. עתרה האישה בית המשפט קמא נגד בית החולים ונגד הבעל. בית המשפט
(כבוד השופט ח' אריאל) קיבל את עתירתה ודחה את התנגדות הבעל. מכאן הערעור
שלפנינו.
2. הסיטואציה האנושית שלפנינו,
עיקרה ונופה בתחום החברתי מוסרי ורק מיעוטה בתחום המשפטי. אלא שאין לחברה כלים
להכרעה ולאכיפה בתחום המוסר והחברה, ועל כן מניחים את הבעיה לפתחו של בית המשפט.
קראתי את פסק דינה היפה והבנוי
לתלפיות של חברתי, השופטת שטרסברג כהן; בהכרעתה המנומקת היטב היא מציעת
לקבל את ערעורו של האיש.
אבל הפתרון המשפטי אינו תמיד אחד.
יש שפתרונות אפשריים שונים מתחרים זה בזה. כל שכן בבעיה אנושית כאובה כזו שלפנינו.
ובתחרות כזו יש – כך נראה לי – להעדיף פתרון הנראה צודק יותר.
בענייננו, בפירוד שיצר האיש
ובהתנגדותו לעתירת האישה הוא מבקש לכבות את שביב תקוותה האחרון להיות לאם, בעוד
הוא עצמו בנה לו בית אחר וזכה להיפקד בזרע של קיימא. אם ישנו פתרון אחר הנותן גם
לאישה את מבוקשה, נראה לי שהוא צודק יותר ויש להעדיפו.
3. חוות דעתה של השופטת שטרסברג
כהן מבוססת – בתמצית שבתמצית – על שניים:
-
אין לאכוף על האיש אבהות שלא לרצונו, שכן יש בכך פגיעה בזכויות יסוד.
-
אין לאכוף על האיש הסכם "רופף" ובלתי אכיף מטבעו, הסכם שנעשה בזמן
ששלום ביניהם ולא הוסכם מה ייעשה בזמן שאין שלום. במצב כזה, "שב ואל תעשה –
עדיף".
בדבריי הבאים אנסה לבסס גישה שונה,
שתביא לפתרון שונה."
תמצית פתרונו של כב' השופט טל, מופיע בפסק הדין שנתן בדיון הנוסף בנושא:
"...כשם שאין שומעים לאיש
להפסיק היריון, אפילו הושג ההיריון בהטעיה וברמייה, מפני שאין מתערבים בגופה של
אישה שלא לרצונה, כך אין לשמוע לו להפסיק תהליך הפריה, כאשר הפסקה כזו עושה –
למפרע – את ההתערבות בגופה של האישה התערבות שווא ונמצאו כבודה וצנעתה מחוללים.
כמו כן מושתק האיש מלחזור בו, מכוח עקרון ההסתמכות הסבירה, כאשר האישה שינתה את
מצבה לרעה, שינוי שאינו חוזר."
כזכור, בדיון הראשון בפני הרכב של 5 שופטים היה השופט טל בדעת מיעוט. משהענין נדון שוב בפני הרכב של 11 שופטים התהפכו היוצרות ודעת המיעוט הפכה לדעת הרוב.
פרשת נחמני עוררה שאלות נכבדות של משפט, צדק ומוסר והיחסים ביניהם. קצרה היריעה מלהכנס לכל אלה כאן ועכשיו. נועם הליכותיו של השופט טל, אנושיותו וחוכמתו ניבטים, נדמה לי, בכל מילה ובכל שורה מתוך קטעי פסקי הדין שהובאו לעיל.
יהי זכרו ברוך
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה