בחיפזון יצאנו ממצרים.
ללמדנו שגם דברים "רעים" ("החיפזון מן השטן" ) יכולים לפעמים להיות "טובים".
קפקא העיר:
שני חטאים עיקריים חטא האדם, ומתוכם נגזרים כל השאר: קוצר־רוח ועצלות. מחמת קוצר־רוח גורש מגן־עדן, מחמת עצלות אינו חוזר. ואולי אין אלא חטא עיקרי אחד: קוצר־רוח. מחמת קוצר־רוח גורש, ומחמת קוצר־רוח אינו חוזר.
פרנץ קפקא, מחברות האוקטבו, תרגום שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד, עמ' 28-27
הרב שג"ר העיר:
"אל השתיקה מצרף רבי נחמן מאפיין נוסף: ההמתנה. הספירה הגבוהה, ספירת הכתר, מתוארת כאן כהמתנה, המוסברת כאן כתנאי לקיום עצמאי של האדם. מצב זה הוא האמצעי הנדרש לתשובה, כניסוחו של רבי נחמן: 'וְהַכָּ"ף הוּא כֶּתֶר, בְּחִינַת אֶהֱיֶה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה...וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה'. במצב של 'כבוד מלכים' הווייתו של האדם היא הוויה שאינה שרויה בעצמה אלא עסוקה בתגובה לסביבתה, לכן היא אינה קיימת. לעומת זאת, באמצעות ההמתנה זוכה האדם להוויה עצמית ממשית. המתנה זו היא הפסקת הרדיפה של האדם אחר העולם החיצוני לו, רדיפה שהיא בסופו של דבר ביטוי לחוסר קיום. לכן, מצב השתיקה שתיארנו אל מול הפגיעה של הזולת איננו מבטא שפלות וגם לא גאווה, אלא תודעה של סבלנות, של חיים במישור גבוה יותר. רצון האדם בשליטה על חייו הוא עצמו ביטוי לחוסר אמונה; לעומת זאת, היכולת לאפשר למציאות להתרחש , לא להאיץ בה, היא עצמה לוז האמונה; הכושר להמתין, להאריך רוח, לתת לדברים לעשות את שלהם - מזוהה בתורה זו ובמקומות נוספים ( ראו תורה ז, כד,ז) כשייכת לספירת הכתר, או בשמה האחר 'אריך אנפים', קרי אריכות אפיים, הסתכלות מפרספקטיבה רחבה של נצח, בנשימה ארוכה המביאה לשלווה ולהרמוניה. זו , כאמור, איננה פרשנות אלא הוויה ראשונית של הקיום. ללא שלווה זו, מסתבכים ברדיפה, בדאגה ובדיבור שלילי."
הרב שג"ר, שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א) הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר בעמ' 51
הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ העיר:
"מהותה של יציאת מצרים היא בהחלטה הראשונה שבאה מתוך אמונה, לעזוב את סדר החיים המורגל וללכת אחרי ה'. הפירוש וההרחבה של הדברים באים אחר כך, אולם המהות והעיקר מתחילים מהרגע בו נוצרה עצם ההחלטה - זוהי נקודת ההתחלה האמיתית, הכוללת בתוכה את הכל.
נקודת הבראשית הזאת מצויה בכל אדם בעצם היותו אדם, ולכן זכה חג הפסח, חג האמונה הפשוטה, למקומו המרכזי בין החגים. חודש ניסן, חודש האביב, בו מצויה עדין הדרך באיבה, בראשית צמיחתה, הוא משום כך ' ראש חדשים' - ראשון הוא לכם לחודשי השנה'" <שמות יב, בת>
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית",מתוך המאמר " חסד נעוריך", המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 199
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה