הרב שג"ר זצ"ל באחת הדרשות שמופיעות בקובץ "זמן של חירות - דרשות לחג הפסח " אומר :
"יציאת מצרים, העובדה שעם ישראל נלקח מבית עבדים לעם, נועדה לכונן תודעה לאומית של שוויון אוניברסלי. יציאת מצרים מתקשרת כאן עם הרעיון הסוציאלי של השוויון האנושי של הכול, גם של העבד והאמה, אך לא הבהמה. מטרת יציאת מצרים היא לכונן תודעה של פתיחות לסבל ולאומללות של הזולת, והיא היא מקור השוויון של השבת . שוויון זה איננו תוצר של השביתה האלוקית, אלא קיים בתחום האנושי של השוויון הסוציאלי, וכל מטרת יציאת מצרים איננה אלא כדי לכונן פתיחות זו.
כך אנו מוצאים בציווי על אהבת הגר ושפיטת דין צדק :
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם. לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' ( ויקרא י"ט, לג-לו) .
המלחמה בעוול מקורה בזכר הסבל שקדם ליציאת מצרים. זיכרון הסבל הזה חושף את האנושי המשותף, ומכאן ההתנגדות לפגיעה בחלש. על כן אין לראות במנוחת השבת רק סימן חיצוני - מנוחת העבד רק מזכירה לנו את גאולת מצרים - אלא העניין עמוק הרבה יותר. התורה רוצה לכונן את הזיכרון ההיסטורי של העבדות במצרים והגאולה ממנה כזיכרון מתמיד בעם ישראל. מי שבעצמו היה עבד לא יוכל להתעמר בזולתו. תפקיד הסבל והפדות ממנו ביציאת מצרים הוא לכונן תודעה לאומית שתהיה רגישה לסבל של החלש. כשם שב'זכר למעשה בראשית' אנו מצהירים שהעולם כולו שווה לפני הקב"ה, ולכן אין היררכיה ואל לו לאיש להשתעבד ברעהו, כך על ידי זיכרון היציאה ממצרים בשבת הכול זוכים לחירות מכוח החירות של גאולה זו."*
חג שמח ושבת שלום
ג'ף
*הרב שג"ר, בקובץ "זמן של חירות - דרשות לחג הפסח" הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, עמ' 49
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה