האם עלינו להניח כי אילו היה הדבר תלוי ב"מבקר המדינה" - היה הוא מגרש אחת ולתמיד את האבסורד מחיינו הציבוריים, לכל הפחות ?
השאלה הזאת לא נולדת כמובן בחלל ריק.
אין לנו לישראלים, קושאן על האבסורד, על אף מה שאנחנו חושבים, שאנחנו מרכז היקום, עם כל מה שתוכו, הטוב הרע הנערה והבמבה.
מרצים באוניברסיטה יעבירו קורסים, שהערך המוסף היחיד שלהם, הוא תרגום יצירות או רעיונות מאנגלית, צרפתית או ווטאבר לעברית, תוך ההנחה שהסטודנטים לא יגיעו לספריה ( לא יכנסו לגוגול ) ויגלו בעצמם את הדבר.
וצ'ארלס סימיק. - חושך , אגב, בחוץ עכשיו. במדבר ובמקומות אחרים על פני הגלובוס. מנהטן, מומביי, ביירות, כפר שמריהו ועוד -
בין יצירותיו של סימיק מצוי קובץ של 27 פסקאות שנקרא : "הרפתקאותיו האמיתיות של הכלוב של פרנץ קפקא".
אחד האפוריזמים של קפקא שסימיק עשה בו שימוש כאפיגרף ליצירה זו אומר: "כלוב הלך לתור אחר ציפור".
כלוב ולא מלאך
ציפור ולא דוב
תייר ולא דייר של קבע
מבקר ארעי ולא מבקר המדינה
אחַר ולא לפני.
האפשרויות הן בלתי מוגבלות. כיאה לכל יצירה. כפי שהעירה אביבה גוטליב זורנברג בספרה הראשון :
For to create is precisely not entirely to control
מאחר וליצור פרושו במדויק : לא לשלוט לגמרי.
ואידך זיל גמור
חודש טוב
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה