אני תוהה על האיבה ההדדית בתוכנו.
אני תוהה אם יש מי שחושב שהאיבה ההדדית בתוכנו מוצדקת.
אני תוהה על הבטחון העצמי המופרז של רבים מאתנו.
אני תוהה שמא אנחנו צריכים את צ'סלוב מילוש שיזכיר לנו את האמירה חסידית שלהלן:
אם שניים רבים ואחד מהם צודק ב55 אחוזים, זה טוב מאוד ובן אדם לא צריך להרעיש עולמות בגלל זה. ומי שצודק ב־60 אחוז ? זה יפה מאוד, מזל גדול שמן הראוי לתת עליו שבח והודיה להקב"ה! ומה להגיד על הצודק ב75 אחוזים ? חכמים אומרים שזה חשוד מאוד. נו, ומה עם הצודק ב 100 אחוז ? אחד שאומר שהוא צודק בכל מאת האחוזים, הרי זה חמסן מתועב, גזלן נוראי, גדול הנבלים
אני תוהה למה התכוון השל כשכתב: תחיית הדת לא תבוא אלא על ידי חידוש המבוכה הפנימית.
אני תוהה לגבי ארץ ישראל היפה של פעם : ההיית או חלמנו חלום ?
אני תוהה לגבי פשר השאננות של הרוב הדומם.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה