נוטה אני לאחרונה לעמדה לפיה כל מי שמציג עמדה נחרצת לגבי מצבנו - טועה, למעט העמדה האומרת שהמצב רע.
את הדברים שלהלן רשמתי לפני כמה שעות. איני בטוח לגביהם, מכל מיני סיבות. האחת היא שנראה לי שלנוכח המצב הרע, נדרשים צעדים נחרצים. בנסיבות נראה לי שצריך להתייצב מאחורי נשיא המדינה לחזק אותו ולתמוך בהצעותיו.
לגבי הדברים שלהלן עומדת בפניי שתי ברירות: האחת לגנוז אותם - ולא לפרסם השבת את "אלו דברים", השנייה היא לפרסם את הדברים כפי שרשמתי אותם, בין היתר מתוך מחשבה, שגם כאשר במישור אחד נדרשים צעדים נחרצים, במישור אחר עדיין יש מקום להתלבטויות.
בחרתי באפשרות השניה:
"מבוכה בהגדרה היא לעולם בלתי פתורה.
אנחנו לא אוהבים מבוכה.
נעדיף תשובות חתוכות גם אם הן שגויות על פני מבוכה.
מבוכה היא אין סופית.
נתבונן בפרשה - מה זה הסיפור הזה של פרה אדומה ?
מבוכה במיטבה.
יהודים של פעם הכילו בתוככי עצמם מבוכה.
באה הישראליות וגירשה את המבוכה. גירוש מכל מיני מחוזות, לרבות מבתי הכנסת ואין מה לדבר, מהכנסת עצמה.
החטא הקדמון הישראלי - להיות פרייאר. החטא הקדמון השני - להיות נבוך.
על כל פנים - יש מצב שנוכל בימים אלו להיות רגועים, המבוכה היא מאתנו והלאה.
האמנם ?! לא ממש.
אבל אלו דברים ניזונים מלשון חז"ל ומתרבות לא ישראלית בעליל.
קונצרט של פרוקול הרום בדנמרק וטוטים בוימבלדון בשבת גשומה."
שבת שלום
ג'ף
https://www.youtube.com/watch?v=St6jyEFe5WM&list=RDSt6jyEFe5WM&start_radio=1
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה