יש אנשים לא מעטים לרבות חֲבָרות שלמות ( האמריקאים למשל ) שלא אוהבים לדבר על "בעיות".
מדברים על נושאים, על עניינים, על issues.
אברהם יהושע השל לא היה ביניהם. הוא דיבר הרבה על בעיות.
הוא אמר, בין היתר, שייחודו של האדם, גדולתו של האדם היא שהוא ניצב בפני בעיות ומתמודד עימן.
הספר הראשון של השל (שטרם תורגם לעברית) נקרא : "האדם אינו לבד".
שני חלקים לספר. החלק הראשון נקרא : "בעיית האל" The Problem of God. החלק השני נקרא The Problem of Living, "בעיית החיים". חיים כפועל ולא כשם עצם.
ספרו השני, (שכן תורגם לעברית) נקרא "אלוהים מבקש את האדם". הספר מחולק לשלשה חלקים: חלק ראשון כותרתו: "אלוהים"; חלק שני: "התגלות" וחלק שלישי: "מענה".
על פניו, מתוך עיון בראשי הפרקים של הספר ניתן לראות שהשל עוסק במפורש בשש בעיות:
בעיית ההתגלות (החלק השני של הספר )
בעיית הקוטביות (פרק 33 לחלק השלישי)
בעיית הרוע ( פרק 36 כנ"ל )
בעיית הניטרליות ( פרק 37 )
בעיית היושרה ( פרק 38 )
ובעיית החירות ( פרק 41 )
אין מדובר ב"רשימה סגורה", אך אלה הבעיות שהשל מצביע עליהן במפורש.
עניינו כאן ועכשיו - בבעיית הרוע.
בפתח פרק 36, תחת כותרת המשנה "בירה דולקת" כותב השל:
כיצד השיג אברהם ודאות בקיומו של אל המשגיח על העולם ? אמר רבי יצחק: 'משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת. אמר, תאמר שהבירה זו בלא מנהיג ? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו, אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג ? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו, אני הוא בעל העולם'.
לשונות אש אחזו בעולם, הרוע מְאַכְּלוֹ. האם יתכן שאין מי שאכפת לו ?"*
המשך לעיון שכאן, בלי נדר, יבוא
שבת שלום
ג'ף
*א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 290. סמוך לסוף המשפט האחרון בפסקה השניה בהערת שוליים מס' 1 מפנה השל לבראשית רבה פרק ל"ט וכן לפרק 10 בספר שכותרתו "שאלה המופנית אלינו", הערת שוליים 7. שם דן השל בכיוון אחר של אותו מדרש סביב הדו־משמעות של המילה "דולקת". עיינו שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה