כותב יעקב צ' מאיר בספרו "דרישות" על פרשת השבוע :
"בני ישראל חונים 'מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי: כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי' ( כא, יג ) . כמו כדי לתקף את התיאור מצטטת התורה: ''עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת-וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן' (כא, יד). פרשנים רבים עמלו כדי להפיק פשר מן הציטוט האניגמטי. חלקם הוסיפו לו מילים שכביכול נשמטו ממנו, חלקם הוסיפו או הסירו אותיות מן המילים הקיימות, חלקם ניסו לנחש את הקשרו הספרותי כדי להעניק פשר למילים הסתומות. עיקר הדרמה שבפסוק, מסכימים הפרשנים כולם, מתגלה מתוך אופן הבאתו. הטקסט הראשוני של התורה מגלה שיש טקסט הקדום לו.
'סֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'' הלהיט את דמיונם של קוראים רבים שהשליכו עליו את כל הפנטזיות שלהם לגבי טיבו של האל. כל קורא דמיין את הספר אחרת, וכולם שותפים היו להנחת העבודה שישנו ספר אחר, קדמוני יותר, פואטי יותר, סמכותי יותר - הרי התורה עצמה מצטטת ממנו - אולי הוא אפילו צונזר והועלם בכוונה. ספר שבו טמון המפתח להבנת התורה בתוך הקשרה. ניסיונות הפירוש הרבים מגלים את אוזלת ידינו כפרשנים. בסופו של דבר כל פרשן משליך על הציטוט הקטוע את הפנטזיות הטקסטואליות שלו ורואה בו אישור לדרך שבה הוא היה רוצה לראות את דמותו של ה"ספר", את דמותן של ה'מלחמות' ובעיקר את דמותו של הקב"ה.
אך חז"ל אינם מתחקים אחר מקורו של הספר, הם מוציאים את הפסוק מידי פשוטו, משבצים אותו ברקע חדש וכך בוראים לו הקשר."....
....לפי דרשה זו[ של חז"ל בקידושין ל ע"א - ע"ב ד"ה "ושננתם" ], הפסוקים האניגמטיים מפרשת חקת אינם מהווים ציטוט מספר קדמוני שנשתל בתוך ספר התורה אלא משקפים את ההתמודדות עם האניגמטיות של אותם הפסוקים עצמם. התורה איננה מספקת חלון אל 'ספר' קדום העשוי לגלות לקוראים משהו על מלחמותיו המיתולוגיות של האל, אלא מהווה מראה המשקפת את מאבקם של הפרשנים למציאת פשרה של אותה מראה. המלחמה תסתיים באהבה, שלא תהיה תוצאה של בירור הפירוש הנכון, זה ככל הנראה לא יתברר לעולם.
....זהו תהליך שבתחילתו הלומדים נצים זה לזה ובסופו הם נעשים אוהבים. אך אם הם אינם מסכימים על פשרו של הטקסט כיצד תהפוך המלחמה לאהבה ? לא הסכמה על פשר הפסוק תהפוך את המלחמה לאהבה אלא רגע הרפלקסיה שבו יראו החולקים את מחלוקתם ניבטת אליהם מן התורה."
יעקב צ' מאיר, "דרישות קריאה במדרשי חז"ל על סדר פרשת השבוע", משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 241 - 243
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה