יואל הופמן בדברי המבוא שלו לקובץ "קולות האדמה":
"אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו.
אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז, הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה ל'דעת' בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר - נהר.
צ'וּאַנְג־טְסֶה, הפילוסוף של 'הידיעה שאינה יודעת', חי בסין (?369 - ?286 לפני הספירה) לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה. המלומדים יודעים לספר שהוא הושפע מתורתו המיסטית של לַאו־טְסֶה ודיבר כנגד תורתו החברתית של קוׂנְפוּצְיוּס. אבל צ'וּאַנְג־טְסֶה אינו הפילוסוף המלומד ההולך בעיקבות האחד וטוען כנגד האחר. הוא מתבונן במעוף הזבוב, בצעדת החיילים, בענפיו של עץ, במצנפתו של הפקיד הממשלתי - בכל אותו תוהו ובוהו הקרוי 'עולם' - והוא צוחק. ומי שצוחק יחד עם, צ'וּאַנְג־טְסֶה יודע שהצחוק הזה אינו סיני יותר מאשר יווני או יהודי, ואינו עתיק יותר מאשר היום או מחר."
מתוך דברי המבוא שכתב יואל הופמן ל"קולות האדמה", קטעים מבחרים מכתביו של החכם הסיני צ'וּאַנְג־טְסֶה, תירגם מסינית עם הערות ופירושים יואל הופמן, הוצאת מסדה, עמ' 7
שבת שלום
ג'ף
האיור :Annibale Carracci
River Landscape, c. 1590
הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה