אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשפ"ה

הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל כותב בדברים שלו על הפרשה בספרו "חיי עולם":

"הדרשה הידועה על ציווי המשכן ( הובאה באלשיך שמות כה, ח): 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' - 'בתוכו' לא נאמר, אלא 'בתוכם', מעמידה את עניינו של המשכן על נקודת היסוד המשמעותית ביותר שלו. בעצם, המשכן נמצא בתוך עם ישראל, כעין מה שנאמר ( תהילים עח,ס ): 'אהל שיכן באדם', ומציאותם של ישראל היא מהותית לקיומו. התפיסה של 'ושכנתי בתוכם' דווקא, נותנת את המשמעות הפנימית למשכן הפיזי - קדושתו איננו במבנה שלו, או בחומרים ממנו הוא עשוי, אלא בכך שסביבו נמצא עם ישראל.

לגופו של עניין, הדבר הנכון לגבי כל חפץ של קדושה: כל תשמיש קדושה הוא תבנית מסוימת המאפשרת קשר של קדושה, אך תבנית זו איננה פועלת באופן אוטומטי, והקדושה קיימת רק כאשר נעשה בחפץ שימוש. הקדושה מקבלת את משמעותה רק כאשר היא קשורה לאדם מישראל, ומעבר לכך אין בחפץ שום קדושה, חוץ מכך שראוי וצריך לנהוג בו כבוד.

סיפרו פעם על רב צעיר שהרוסים אסרו אותו ועינו אותו. לאחר זמן הוא יצא משם בנס, והתברר שאחד מסעיפי השחרור שלו היה שהוא היה משוגע. הם ראו אותו מניח תפילין וכשהם שאלו מה זה, הוא ענה שזה מכשיר קשר - בעזרתו הוא מדבר עם ה'. אחרי שהם בדקו את התפילין מבפנים ומבחוץ ולא מצאו שום סוללות ושום אנטנות, ובפרט אחרי שראו אותו שם את המכשיר על הראש, ומתחיל לדבר - הם הגיעו למסקנה שהוא בוודאי משוגע.

נכון, אמנם, שהתפילין עצמם אינם פועלים כמו מכשיר קשר; הם לא יכולים לעבוד לבד, והם לא סוג של קסם. אבל לאמיתו של דבר, כמו כל מכשיר של קדושה, הם כלים להתקשרות - אלא שאת מהותם הפנימית הם יכולים לקבל רק בצירופה של עשיית המצווה והתכוונות האדם. וכמו בחפצי קדושה - כך גם במשכן. עיקרו של המשכן, המהות הפנימית שלו, היא השכינה של הקב"ה בתוך עם ישראל: 'ושכנתי בתוכם', ולכן חשוב לעסוק לא רק בבניין המשכן הפיזי, אלא לדבר דווקא על הפן הפנימי שלו: המשכן של מטה, המשכן של האדם."*

והדברים צריכים כמובן עיון.

היום  511 ימים  למלחמה

לעילוי נשמת הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להמשך השבת החטופים לחיק משפחותיהם.

חודש טוב ושבת שלום

        ג'ף 

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 165 - 166

אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשפ"ה ט

"לפקוח עיניים לרוע ולהיעדר אלוהים..." 

בשבוע שעבר הובאו כאן, בעקבות החזרת גופות אריאל כפיר שירי ועודד ז"ל הי"ד דברים על הרוע שהביא השל מתוך ספר איוב, ספר תהילים ומדברי הפרפרזה של הקוצקר על הפסוק:

שכן ארץ ורעה אמונה ( תהילים לז, ג )

השל הביא את הדברים, כאמור, בפרק 16  - "האל המסתתר" לספרו "האדם אינו לבד". הספר פורסם באנגלית בארה"ב ב1951.

 ב1957 הגיע השל לארץ, בהזמנת חברו מילדות הנשיא ( דאז ) זלמן שז"ר להשתתף בכנס עיוני- אידיאולגי במסגרת אירועי העשור למדינת ישראל.

דברי השל בכנס נאמרו בעברית ונמצאים בכתובים  במאמר שכותרתו "ייחודו של הקיום היהודי" שפורסם בקובץ "אלוהים מאמין באדם". באותו נאום ציטט השל שוב את הפסוק הנ"ל מתהילים ובסמוך הביא את דברי הקוצקר כלשונם ביידיש: "ליג אין דער עֶרְד און פּאשֶׁע זיך מיט אמונה". בהערת שוליים על אתר מביא  דרור בונדי, עורך הקובץ, תרגום לעברית למשפט הזה:

"שכב באדמה והזן עצמך באמונה". ומוסיף בונדי: " זוהי פרשנות קוצקאית שקוראת לפקיחת עיניים לרוע ולהיעדר אלוהים ובה בעת להאמין ולצפות להופעתו."

לפקוח עיניים לרוע ולהיעדר אלוהים ובה בעת להאמין ולצפות להופעתו.

הדברים אינם פשוטים.

המציאות אינה פשוטה.

בהמשך הנאום אומר השל: "אני מדגיש: אין אמונה בלי יגיעה, בלי מאמץ. מאמץ מעשים ומאמץ מחשבה....יראה קודמת  לאמונה ומבוכה, ותימהון, קודמים ליראה."

על הדברים האלו יחזור השל לפחות פעמיים בכתובים בערוב ימיו.... 

נעיין עוד בדברים בלי נדר בשבוע הבא...

שבת שלום

   ג'ף 

במהלך יום חמישי הכנתי רשימה שמכילה דברים של אברהם יהושע השל על הרוע.

בערב למשמע המלל שבוקע  מעל המרקע בסלון עלה בדעתי שצריך להביא דברים בשבח השתיקה.

אלד משפטים מתוקן

במקומות שונים דן השל ב"בעיית הרוע".

בחיבור הראשון שפרסם השל  באנגלית, כעשור אחרי שנחלץ בעור שיניו מאירופה בסוף שנות השלושים במאה הקודמת, "האדם אינו לבד", (Man is Not Alone  - טרם תורגם לעברית ) עוסק השל בבעיית הרוע בפרק שכותרתו "האל המסתתר".

לנוסח  המלא של מזמור מד בתהילים המובא בגוף הפרק, מקדים השל את הדברים הבאים:

אביא תחילה את הדברים במקורם באנגלית ואחרי כן בתרגום של הח"מ:

There are times when defeat is all we face, when horror is all that faith must bear. And yet. in spite of anguish, in spite of terror, we are never overcome with ultimate dismay. 'Even that it would please God to destroy me; that He would let loose His hand and cut me off, then should I yet have comfort, yea. I would exult even in my pain; let Him not spare me, for I have not denied the words of the holy One ' ( Job 6: 9-10 ). Wells gush forth in the deserts of despair. This is the guidance of faith: 'Lie in the dust and gorge on faith'*"

* Rabbi Mendel of Kotzk in paraphrasing Psalm 37:3 

A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux Inc pp.154 - 155

"ישנם זמנים שכל הניצב לפנינו הוא כישלון, כשבעטה היא כל מה שעל אמונה לשאת. עם זאת, על אף היגון, למרות האימה, איננו מוכרעים על ידי ייאוש מוחלט." וכאן מצטט השל את פסוקים 9-- 10 לפרק ו באיוב:

וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ, וִידַכְּאֵנִי;    יַתֵּר יָדוֹ, וִיבַצְּעֵנִי.
וּתְהִי-עוֹד, נֶחָמָתִי--    וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה, לֹא יַחְמוֹל:
כִּי-לֹא כִחַדְתִּי,    אִמְרֵי קָדוֹשׁ.

ובהמשך מוסיף השל : "מעיינות פורצות מתוככי מדברות הייאוש". זוהי, לדבריו, "הנחיית האמונה": "שכב בעפר והתמלא אמונה". בהערת שוליים על אתר מייחס השל את הציטוט הזה לרבי מקוצק ומעיר שמדובר על פרפרזה על פסוק ג לפרק לז תהילים : "בְּטַ֣ח בַּֽ֭ה' וַעֲשֵׂה-ט֑וֹב שְׁכָן-אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה."

הרוע ניצב בפנינו היום, לא כענין תאורטי. גם בימיו של השל  - בימי שהייתו כסטודנט בגרמניה שלפני המלחמה ואחרי כן כפליט בארצות הברית - לא היה הרוע ענין תאורטי.

עם זאת, ההבדל בין אז להיום הוא ברור וחד משמעי. היום יש לנו מדינה וצה"ל.

כיצד עלינו להגיב, כמדינה ריבונית,  על הרוע שקם עלינו ? - זאת אחת השאלות החשובות שניצבות בפנינו.

שבת שלום

    ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת משפטים תשפ"ה

פרק 36 בספרו של אברהם יהושע השל "אלוהים מבקש את האדם", מוקדש לבעיית הרוע".

בספר 42 פרקים והוא מחולק לשלושה חלקים: 

חלק א : אלוהים  פרקים 1 - 16

חלק ב: התגלות פרקים 17 - 27

חלק ג: מענה פרקים 28 - 42.

קדם לחיבור הזה, הספר הראשון שהשל פרסם בארצות הברית אחר שהגיע לשם "בעור שיניו" ב1940 מפולין דרך לונדון - ספר שנקרא  Man is Not Alone. הספר הזה טרם תורגם לעברית. ב"האדם איננו לבד"  ( להלן: "MINA" )ישנם שני חלקים. החלק הראשון נקרא The Problem of God בעיית האלוהים; החלק השני נקרא The Problem of Living בעיית החיים. בספר 26 פרקים. בחלק הראשון 17 פרקים; בחלק השני 9 פרקים.

פרק 16 בMINA עוסק ב The Hiding God האל המסתתר. פרק זה מוקדש גם הוא למעשה לבעיית הרוע בעולם.

כדי לעמוד, ולו במקצת ובאופן ראשוני וחלקי , על "הטיפול" של השל בבעיית הרוע, אביא כאן פסקה אחת מתוך פרק 36 ואפנה לתופעה יוצאת דופן בכתיבתו של השל שמופיעה בפרק 16.

פרק 36 מחולק ל13 תתי סעיפים. (על מנת לא להעמיס יתר על המידה לא אמנה כאן כעת את כותרות תתי הסעיפים ) 

כותרתו של תת הסעיף החמישי הוא : "דת אינה מותרות" וכן אומר השל שם:

"בל נשגה באשליות אין פתרונות קלים לבעיות נוקבות שהן אישיות וגם אוניברסליות, דחופות וגם נצחיות. הקִדמה  הטכנולוגית יוצרת יותר בעיות משהיא פותרת. לא ממומחים ליעילות או להנדסה חברתית תצמח גאולה לאנושות. ככל שתרומתם חשובה, עדיין אין הם נוגעים בלב הבעיה. הדת על תביעותיה וחזונותיה אינה מותרות אפוא כי אם שאלת חיים ומוות. אמת, בשורת הדת מדוללת ומסולפת לא פעם על ידי נוקדנות, החצנה, טקסיות ואמונות תפלות. אך כאן טמונה משימתנו: להעלות בשנית את הדחיפות והבהלה המתמדת של הקיום האנושי, את כיסופיה יקרי המציאות של הרוח ואת קולו הנצחי של אלוהים - שלתביעותיו הדת היא מענה."

בפרק 16 מביא השל את מזמור מד בתהילים כמעט במלואו. ( ציטוט פרק שלם בתהילים הוא תופעה ייחודית ביצירתו של השל ).

לפני נוסח המזמור המלא, הקדים השל את הדברים הבאים. אקדים תרגום שלי בעברית לדברים. המקור באנגלית יופיע בנספח לרשימה זו

"ישנם זמנים שכל הניצב לפנינו הוא כישלון, כשבעטה היא כל מה שעל אמונה לשאת. עם זאת, על אף היגון, למרות האימה, איננו מוכרעים על ידי ייאוש מוחלט." וכאן מצטט השל את פסוקים 9-10 לפרק ו באיוב:

וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ, וִידַכְּאֵנִי;    יַתֵּר יָדוֹ, וִיבַצְּעֵנִי.
וּתְהִי-עוֹד, נֶחָמָתִי--    וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה, לֹא יַחְמוֹל:
כִּי-לֹא כִחַדְתִּי,    אִמְרֵי קָדוֹשׁ.

ובהמשך מוסיף השל : מעיינות פורצות מתוככי מדברות הייאוש. זוהי, לדבריו, הנחיית האמונה: "שכב בעפר והתמלא אמונה". בהערת שוליים על אתר מייחס השל את הציטוט הזה לרבי מקוצק ומעיר שמדובר על פרפרזה על פסוק ג לפרק לז תהילים : בְּטַ֣ח בַּֽ֭ה' וַעֲשֵׂה-ט֑וֹב שְׁכָן-אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה.

שבת שלום

     ג'ף

אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תרגלום עזן מאיר־לוי,  עמ' 294

אלו דברים לשבת פרשת יתרו תשפ"ה

הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל:

"עם תום החגיגות לכבוד בואו של יתרו חוזר משה רבנו לעבודה סדירה, ויושב לשפוט את העם. בא אליו יתרו ונותן לו עצה: אי אפשר להמשיך לנהל את העם בצורה הזו, כשכולם באים אליו בלבד; צריך לבנות מערכת משפט מסודרת.

העובדה שהיה צריך את יתרו שיבוא ויתן את העצה הזאת, היא תמוהה. לפעמים יכול להיווצר הרושם שאבותינו היו בדווים שיושבים במדבר, שלא ידעו דבר ממנהל ומשפט*. אולם בני ישראל לא באו מהמדבר - הם באו אחרי שנים רבות במצרים, שהייתה מדינה מסודרת, עם הרבה מאוד ביורוקרטיה, ושלטון בעל מאות שנות ניסיון בהנהלת מדינה. כששבט אפריקאי יוצר מדינה, קורה שאנשי לא יודעים שום דבר על מינהל או מערכת משפט, ואפילו כאשר הוקמה מדינת ישראל, היו רק מעטים בכנסת הראשונה שהיה להם ניסיון פרלמנטרי. אבל משה הרי גדל אצל פרעה - הוא הסתובב בחצר של מלך מצרים במשך כל שנות ילדותו, ידע איך מנהלים מדינה, והדברים לא היו חדשים בשבילו, אז למה כאשר הוא נעשה מנהיג ישראל הוא יצר מצב בו מוכרח להיות בלגן ? מדוע הוא חיכה עד שיבוא יתרו ויתן לו את העצה, את החידוש הגדול כביכול, שצריך לבנות מבנה מסודר של מערכת משפטית ?"^

שבת שלום

    ג'ף

*הערת עורך:  זהו רושם מוטעה גם לגבי הבדווים ואכמ"ל

^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, "חיי עולם", הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים,  על פרשת יתרו בעמ' 149

אלו דברים לשבת פרשת יתרו תשפ"ה

למעלה מעשר שנים...

שתים עשרה שנים ליתר דיוק, עברו מהפעם הקודמת בה הבאתי בטור הזה את הדברים של רבי נחמן ושל הרב שג"ר  להלן ...

משהו הציק לי...

זה לא מפתיע, משהו מציק לכולנו בתקופה האחרונה. 

רציתי להרים חומה  שתאטום ביני לבין המלל הבלתי פוסק.

רציתי להתקרב אל השתיקה.

לא זכרתי שהפעם הקודמת שהבאתי את הדברים היתה באלו דברים לשבת פרשת יתרו תשע"ג*

הנה הם - מתוך "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א) - תורה ו -" ^ להרב שג"ר זצ"ל:

הערה: את הדברים יש לקרוא כמתייחסים למישור האישי באופן בלעדי  - כלל וכלל לא למישור הכללי  - הלאומי

"ב. השתיקה

וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ, יִדּם וְיִשְׁתּק כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלא כָּ"ף והכָּ"ף הוא כֶּתֶר בְּחִינַת אֶהֱיֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה,  כִּי אֶהֱיֶה דָּא אָנָא זָמִין לְמֵהְוֵי, הַיְנוּ קדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה כְּאִילוּ עַדֲיִין לא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהֱיֶה הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֲנָא זָמִין לְמֶהְוֵי וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה.

הדרך להגיע ל'כבוד אלוקים' היא השתיקה. אל מול כל שאלה (או קושי) אני יכול להגיב בחיוב או בשלילה, אבל רבי נחמן מציע תגובה גבוהה יותר והיא השתיקה: שלילת השאלה עצמה. כאשר אני עומד מול מישהו המבזה או מצער אותי, השתיקה איננה מצב של חוסר התייחסות, התעלמות על ידי החנקת תגובת הכעס כלפי מי שאינו נותן לי את הכבוד המגיע לי לדעתי, שכן תגובה זו איננה מפרקת את הכעס, אלא עוצרת אותו ומחדירה אותו לעומק הנפש. או אז השנאה הופכת לטינה, שסופה לצאת כהתפרצות שלא אדע מה מקורה ושיסודה נעוץ בהשתקה העצמית הראשונית. השתיקה של 'כבוד אלוקים', לעומת זאת, איננה הדחקה ואף לא צעד טקטי גרידא. משמעותה היא החלטה שלא להיכנס כלל למשא ומתן עם מה או עם מי שגרם את הביזיון; לדעת לחיות את המציאות ולא לנסות להדוף אותה על ידי מילים, אלא לקבל את המתרחש. השותק אינו מרגיש עצמו צדיק בהיותו שותק, אין זה כבוד עצמו, 'כבוד מלכים'; הוא מגיע להוויה פנימית שהוא חש בה חיות ושקט, טעם פנימי, אנרגיה ומלאות."

שבת שלום

    ג'ף

*https://eludevarim.blogspot.com/2013/01/blog-post_3190.html

^ בעמ' 50-49 :  הוצאת 'מכון כתבי הרב שג"ר' , הספר בעריכת נתנאל לדרברג

אלו דברים לשבת שירה - פרשת בשלח תשפ"ה

היום  490 ימים  למלחמה

לעילוי נשמת הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להמשך השבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם.

כותב צ'סלוב מילוש בפרק הלפני האחרון בספרו "הרוח השבויה" בתרגומה של מירי פז:

"יער הוגדר פעם במדעי הטבע אוסף של עצים שצמיחתם מוכתבת על פי מספר קטן של חוקים בסיסיים. אנשים סברו שאם ייכרת היער ובמקומו יינטעו עצים חדשים, יצמח כעבור מספר מוגדר של שנים יער דומה, בהתאם לרצון האדם. היום יודעים שאין זה כך. יער הוא אורגניזם הנוצר עקב קשרים מורכבים בין השפעות הדדיות של טחב, אדמה, חזזיות, עצים ועשבים. אך ברגע היער נכרת, והטחב והחזזיות נעקרים, מופרת הסימביוזה בין המינים, והיער החדש יהיה אורגניזם שונה לחלוטין מכפי שיכול היה לשער מי שזלזל בסוציולוגיה של הצומח."*

על הדברים לעיל, על הפרק מהם לקוחים הדברים, פרק שנקרא בעברית "האדם: אויב הסדר" ועל הספר כולו , אבקש לעיין עוד בהמשך הדרך ככל שהדבר יתאפשר אם ירצה ה'.

שבת שלום

ג'ף

*צ'סלב מילוש, הרוח השבויה, תרגמה מפולנית מירי פז, הוצאת קשב לשירה, עמ' 192 - 193

 

לימוד יומי בבית המדרש שעל קו 58 לה' בשבט תשפ"ה

 לימוד יומי בבית המדרש שעל קו 58

היום 486 ימים למלחמה

לעילוי נשמת הנופלים,

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון

להמשך השבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם.

הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגַּפָה וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים,

וּשְׁכָחוֹ

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ שִׁכְחָה;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שִׁכְחָה.

מסכת פאה פרק ו משנה ב

"בהבנת חייו והגותו של ויטגנשטיין יש חשיבות מרכזית לרעיון הבהירות, הקשור באופן הדוק למושגים של 'חוליות ביניים', 'הצגה בהירה ממעל' ו'ראייה בתור' - מושגי מפתח בכתביו משנות השלושים ואילך,* המציינים הבנה פילוסופית שונה מאוד מפרויקט רכישת הידע המדעי."

*הערת שוליים מס' 6 : המושג 'הצגה בהירה ממעל' תורגם לעיתים בתור 'ייצוג בהיר ממעל' ואנולגי ומטרים את המושג של 'מבט מעל' שמופיע בכתבי ויטגנשטיין בהמשך, בסעיפים 89 -90 מבהיר ויטגנשטיין כי מדובר בצורת הייצוג הפילוסופית שהיא תוצר של חקירה דקדוקית השמה סדר במושגינו ומציגה בפנינו את הקשרים בין שימושים יומיומיים בשפה, בכך היא מזכירה לנו את מה שאנו אמורים כבר לדעת, איך עובדת השפה באופן פרקטי בעולם."

יואב אשכנזי, בחלק א לספר : לודוויג ויטגנשטיין פילוסופיה,הוצאת כרמל בסדרה "פרשנות ותרבות סדרה חדשה" עמ' 17. מחר ב"נ תבוא המשך הערת השוליים דלעיל.

האיור: Brady's National Photographic Portrait Galleries

Abraham Lincoln, 1864

Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

לייק

תגובה

שליחה

שיתוף

היום 486 ימים למלחמה

לעילוי נשמת הנופלים,

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון

להמשך השבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם.

הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגַּפָה וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים,

וּשְׁכָחוֹ

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ שִׁכְחָה;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שִׁכְחָה.

מסכת פאה פרק ו משנה ב

"בהבנת חייו והגותו של ויטגנשטיין יש חשיבות מרכזית לרעיון הבהירות, הקשור באופן הדוק למושגים של 'חוליות ביניים', 'הצגה בהירה ממעל' ו'ראייה בתור' - מושגי מפתח בכתביו משנות השלושים ואילך,* המציינים הבנה פילוסופית שונה מאוד מפרויקט רכישת הידע המדעי."

*הערת שוליים מס' 6 : המושג 'הצגה בהירה ממעל' תורגם לעיתים בתור 'ייצוג בהיר ממעל' ואנולגי ומטרים את המושג של 'מבט מעל' שמופיע בכתבי ויטגנשטיין בהמשך, בסעיפים 89 -90 מבהיר ויטגנשטיין כי מדובר בצורת הייצוג הפילוסופית שהיא תוצר של חקירה דקדוקית השמה סדר במושגינו ומציגה בפנינו את הקשרים בין שימושים יומיומיים בשפה, בכך היא מזכירה לנו את מה שאנו אמורים כבר לדעת, איך עובדת השפה באופן פרקטי בעולם."

יואב אשכנזי, בחלק א לספר : לודוויג ויטגנשטיין פילוסופיה,הוצאת כרמל בסדרה "פרשנות ותרבות סדרה חדשה" עמ' 17. מחר ב"נ תבוא המשך הערת השוליים דלעיל.

האיור: Brady's National Photographic Portrait Galleries

Abraham Lincoln, 1864

Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

לייק

תגובה

שליחה

שיתוף