למעלה מעשר שנים...
שתים עשרה שנים ליתר דיוק, עברו מהפעם הקודמת בה הבאתי בטור הזה את הדברים של רבי נחמן ושל הרב שג"ר להלן ...
משהו הציק לי...
זה לא מפתיע, משהו מציק לכולנו בתקופה האחרונה.
רציתי להרים חומה שתאטום ביני לבין המלל הבלתי פוסק.
רציתי להתקרב אל השתיקה.
לא זכרתי שהפעם הקודמת שהבאתי את הדברים היתה באלו דברים לשבת פרשת יתרו תשע"ג*
הנה הם - מתוך "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א) - תורה ו -" ^ להרב שג"ר זצ"ל:
הערה: את הדברים יש לקרוא כמתייחסים למישור האישי באופן בלעדי - כלל וכלל לא למישור הכללי - הלאומי
"ב. השתיקה
וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ, יִדּם וְיִשְׁתּק כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלא כָּ"ף והכָּ"ף הוא כֶּתֶר בְּחִינַת אֶהֱיֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי אֶהֱיֶה דָּא אָנָא זָמִין לְמֵהְוֵי, הַיְנוּ קדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה כְּאִילוּ עַדֲיִין לא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהֱיֶה הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֲנָא זָמִין לְמֶהְוֵי וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה.
הדרך להגיע ל'כבוד אלוקים' היא השתיקה. אל מול כל שאלה (או קושי) אני יכול להגיב בחיוב או בשלילה, אבל רבי נחמן מציע תגובה גבוהה יותר והיא השתיקה: שלילת השאלה עצמה. כאשר אני עומד מול מישהו המבזה או מצער אותי, השתיקה איננה מצב של חוסר התייחסות, התעלמות על ידי החנקת תגובת הכעס כלפי מי שאינו נותן לי את הכבוד המגיע לי לדעתי, שכן תגובה זו איננה מפרקת את הכעס, אלא עוצרת אותו ומחדירה אותו לעומק הנפש. או אז השנאה הופכת לטינה, שסופה לצאת כהתפרצות שלא אדע מה מקורה ושיסודה נעוץ בהשתקה העצמית הראשונית. השתיקה של 'כבוד אלוקים', לעומת זאת, איננה הדחקה ואף לא צעד טקטי גרידא. משמעותה היא החלטה שלא להיכנס כלל למשא ומתן עם מה או עם מי שגרם את הביזיון; לדעת לחיות את המציאות ולא לנסות להדוף אותה על ידי מילים, אלא לקבל את המתרחש. השותק אינו מרגיש עצמו צדיק בהיותו שותק, אין זה כבוד עצמו, 'כבוד מלכים'; הוא מגיע להוויה פנימית שהוא חש בה חיות ושקט, טעם פנימי, אנרגיה ומלאות."
שבת שלום
ג'ף
*https://eludevarim.blogspot.com/2013/01/blog-post_3190.html
^ בעמ' 50-49 : הוצאת 'מכון כתבי הרב שג"ר' , הספר בעריכת נתנאל לדרברג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה