דברים מזעזעים קראתי באחד הלילות החשוכים לפנות בוקר השבוע - עד כדי כך שלא רציתי לחזור עליהם כאן, למעט ציון עובדה אחת מוזרה במקצת וכמה שורות….
ספר שירה של ארז ביטון שפורסם לפני כשנתיים נקרא "עיר פרזות - בית הקברות בלוד".
ספק בעיני אם זהו שם הספר או שמם של שני קבצי שירה שבספר - ש"הדביקו" על שער הספר.
לשווא תחפש בספר שיר או קובץ שנקרא "בית קברות בלוד" ( אולי זה מצביע על כך - בניגוד למה שאמרתי קודם - שזהו דווקא כן חלק משם הספר ).
בתוך הספר מופיע קובץ שנקרא "בית הקברות החדש". ברור לנו, מתוך הקשר הדברים, שמדובר בבית קברות שבלוד.
"עיר פרזות" הוא שיר ללא כותרת.
שורות הפתיחה בו אומרות:
"עיר פרזות
פרוצה לכל עבר
נדודים בעצם הוויתה
ללא אחיזה של ממש
אנשים
שיומם עמל ופרך"
הדברים שזעזעו אותי מופיעים בקובץ השני הנ"ל - "בית הקברות החדש".
השורות הראשונות לחלק השני הזה הן:
"הנה עכשיו אני בא
להזכיר בהינף זמן
את המתים מן הדור השני
אנשי לוד הנכחדים
עוד בחייהם הם לא חיים"
הטקסטים דלעיל במקור מנוקדים והם מתוך הספר הנ"ל בהוצאת הקיבוץ המאוחד בעמ' 5 ו48
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה