ישעיהו ליבוביץ:
"מן הסדרה העצומה הזאת, 'כי תבא', סדרת הברכות והקללות, הייעודים הנפלאים לעתיד והתוכחה האיומה מכל, אני רוצה לעמוד על שני פסוקים בלבד. שני הפסוקים, אשר בהם אני הקטן רואה מעין מפתח להבנת יסוד היסודות בעולם האמונה הישראלית על היחס בין ישראל ואלהיו - או שמא נעיז לומר, בין אלהי ישראל ועמו. אני קורא את שני הפסוקים האלה ככתבם וכלשונם. משה מדבר אל עם ישראל:
' את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמור חקיו ומצותיו ומלשמוע בקולו.
וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר-לך ולשמר כל- מצותיו'.
....
שני הפסוקים האלה לא זו בלבד שאינם דברים המקבילים זה לזה ואינם שני דברים אשר אחד מהם הוא סיבת השני, אלא הם דבר אחד. היחס בין ה' לעמו, או היחס בין העם לאלהיו אינם שני דברים זה כנגד זה, אלא הם אותו דבר עצמו. העובדה שהעם מקבל על עצמו את ה' לאלהים היא-היא העובדה שאלהים בחר בעם הזה. זהו המושג העמוק ביותר של בחירת ישראל: ה' בחר בעם ישראל, ובמה זה מתבטא ? בזה שעם ישראל בחר בה' לאלהיו.
לדבר הזה יש ביטוי באחת התעודות הגדולות ביותר, אולי הגדולה והנשגבה ביותר שיש לאמונה היהודית, באותה תפילה שהיא ( לפי הבנתי ) המרכזית שבכל התפילות, אף-על-פי שנוהגים לזלזל בה, משום שהיא שגורה כל-כך בפי המתפללים - ב'עלינו', הקטע המרכזי של תפילת ראש-השנה: 'עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית'. על מה ? על מה שהוא גמל לנו? לא - על זה שאנחנו 'כורעים ומשתחווים ומודים' לפנו. אנחנו משבחים אותו על שאנחנו עובדים אותו, על שיש לנו הזכות לעבוד אותו.
בזה אנחנו נבדלים מגויי הארצות ואין חלקנו ככל הגויים: לא בזה שיש ליהודי שומר תורה ומצוות אריכות ימים יותר מאשר לאדם שאיננו שומר תורה ומצוות, ולא שיש לו יותר נחת בחיים; גם לא בזה שלעם ישראל יש גורל העולה ומשובח מבחינה אובייקטיבית לעומת גורלם של עמים אחרים - אלא בזה שעם ישראל עובד את ה'. ולכן גם בציפיה לעתיד - 'ועל כן נקווה לה' אלוהינו' וכו' - לא מדובר בעתידו של האדם היהודי , וגם לא בעתידו של העם היהודי, אלא מדובר שאנחנו מצפים שכל העולם יכיר באלוהים, כשם שעם ישראל ( על-כל-פנים עם ישראל האידיאלי, לא האקטואלי ) מכיר באלוהים. זהו המובן העמוק של המושג הגדול של בחירת עם ישראל. אין זה מענק שהוענק לנו, אלא זו המשימה הגדולה והקשה ביותר שהוטלה עלינו - שה' הוא אלוהינו באשר אנחנו מכירים בו כאלוהינו."*
שבת שלום
ג'ף
*י. ליבוביץ, "הערות לפרשיות השבוע", הוצאת אקדמון , עמ' 128 - 129 וראו את הטקסט במלואו שם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה