עוד קודם לערב שבועות נתקעתי ב"אפוס של מרינה" בבית הפותח בשורה: "אבא שיחק תפקיד של איש מת בסרט גרמני" ( סרט אילם ). בערב שבועות השלמתי את רישום שאר הבתים באנגלית ותרגומם. נמנעתי להעלותם לפייס מטעמים של ניהול זמן ומרחב ברשת. עיון במאמרה של ונדלר החזיר אותי לעולם ביקורת הספרות, לספרו של זנדבק ( מזשיר ) ולניתוח שלו בפתיחה לספר את הפסקה מתוך "דיוקן האמן כאיש צעיר" של ג'ויס.
יום חמישי, 25 במאי 2023
נטפליקס שוב
נטפליקס
שוב.
הפעם -
ושוב
על ההליכון
בסלון
מול -
בוב דילן.
הסרט של סקורסיסי
על מסע ההופעות
מ1975 שנקרא
Rolling Thunder Revue.
קשה לי לכתוב
על דילן
אני "חסיד" שלו
מנעוריי
לכתוב שאתה
חסיד של דילן
זה כמו לכתוב
שאתה חסיד פשסיחה או קוצק
סוג של
תרתי דסתרי.
שואלים את
דילן
מה נשאר
מהמסע
Not a single thing
הוא משיב
Ashes.
הקוצקר לימד אותנו
שלא כל מה שחושבים
אומרים ולא כל מה שאומרים
כותבים ...
יום רביעי, 24 במאי 2023
אלו דברים לשבועות ולשבת פ' נשא תשפ"ג
במבוא לספרו "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות" , בהמשך לכותרת "שתי שיטות במחשבה", כותב אברהם יהושע השל:
"העובדה שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.
דור דור ודורשיו. חידה חידה וביאוריה; וכל העמוקה מחברתה ביאוריה מרובים ממנה. אף התורה נקנית בשתי דרכים: בדרך הסברא ובדרך החזון. דרכו של רבי ישמעאל הפשט. דרכו של רבי עקיבא המסתורין. וברור שהם לא יצרו את משנותיהם יש מאין. הפרשי דרכים הללו מעשה דורות הם, ולא נתגלו פתאום בדורם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. מקורם בגישות שונות לתורת ישראל, שנשתלשלו במהלך התקופות. אוצרות מחשבה היו צבורים באומה, ומפיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא אנו שומעים קולות ובנות קול של דורות שקדמו להם. אלא שבבית מדרשותיהם נתגבשו הדעות והגיעו לידי צורה שכמותן לא ידעו בדורות הקודמים. הם שיצרו את הצינורות שלתוכם נכנס שפע כוחות וזרמים קדומים. ובדבריהם כדי פרנסת הדורות.
אל יסוד אפייה של מחלוקת זו לא נגיע מתוך השוואה בלבד, אלא על ידי העמק חקר במהותה של כל שיטה ושיטה, במעמקים שמעבר לכל הדעות. מחקר כזה יחשוף לפנינו אותה שכבה עמוקה שממנה שואבים שני הזרמים. הם וסכסוכיהם וסתירותיהם.
סכסוכי מחשבה וזעזועי נפש הן אירועים שבכל דור ודור. בעיות הרוח פושטות צורה ולובשות צורה. עד שאתה בא לדעת את תנועת המחשבה שבתקופות האחרונות, צא ודון את השלשלת התלויה מאחוריהם. דברים שרבי עקיבא ורבי ישמעאל נחלקו בהם, התווכחו והתנצחו בהם בעלי תריסין בימי הביניים, והם עדיין עומדים על הפרק."*
ואידך זיל גמור
חג שמח ושבת שלום
ג'ף
*א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א, עמ' 56 - 57. המדקדקים מוזמנים להשוות בין הגרסה לעיל שמהדורה האחרונה לבין זו שבמהדורה הראשונה שבהוצאת דפוס שונצין בשנות הששים של המאה הקודמת.
אלו דברים לשבועות תשפ"ג
להלן קטעים נבחרים מתוך מאמר של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ שנקרא "תורת חיים" בחלק בספרו "חיי שנה" המוקדש לשבועות :
"חג שבועות הינו, מבחינת מעמדו בלוח הזמנים היהודי, יום של השלמה -'עצרת' עבור חג הפסח. הקשר בין שני החגים הללו מתבטא בכך, שחג החירות מגיע לשיאו ולהשלמתו בתוך חג מתן התורה, ומתן התורה הוא מילוי של התקווה־המשאלה שמעניק חג החירות."
....
"דת היא מסגרת אידאית ומעשית, הבאה להסדיר חלק מן החיים - את אותו חלק שיש לו שייכות עם עבודת האל. אולם היהדות, כפי שהיא מתבטאת בתורה, אינה יכולה ואינה מסוגלת להצטמצם בתוך מסגרת חלקית שכזו. עצם מהותה היא בתפיסת כל החיים כמערכת אחידה, מערכת הכוללת את כל דרכי ופרטי חייו של העם היהודי בתבנית מיוחדת. לפיכך התורה אינה כוללת בתוכה רק חלקים של פולחן ( 'בין אדם למקום') והסדרת חיי החברה ('בין אדם לחברו'), אלא גם היסטוריה ושירה, הדרכות מוסריות ודברי נבואה, קביעות מוצקות החלטיות ודברי תהיה ופקפוק.
יתר על כן, כל המרכיבים הללו אינם באים כחלקים מיוחדים המצטרפים זה עם זה, אלא כמהות אחת שאין בה חלוקה."
.....
"הכנסתה של התורה למסגרת של דת ( בין כשהיא נעשית על־ידי הכופרים בה או על־ידי המקיימים אותה ) היה היא הריסתה, זו דחיית היותה תורה והפיכתה לדבר־מה שונה לחלוטין - לאחת מן הדתות והאמונות שבעולם. תפיסתה של התורה כדת משמעה - כליאתה בתוך תחום מוגדר, ויתר על כן: הפקעת החיים במלואם ממנה. אם אדם מישראל הוא 'דתי', הריהו שולל לפיכך את היות התורה מה שהיא. שהרי התורה תובעת ממנו להיות יהודי - לבנות את כל חייו בתוך אופי מיוחד, אשר בתוכו הכל הוא תורה.
כל משמעותה של נתינת התורה לאחר יציאת מצרים היא להשלים את יצירתו של העם, את תבניתו ואופיו שלו בכל פרטי וחלקי הווייתו. יצירת האופי של העם היא עצם מהותו של מעמד הר סיני. זהו, אם כן, השלמתו של התהליך שהחל בחג הפסח ומסתיים בשבועות - יציאתו של עם ישראל משעבוד מצרים והפיכתו לעם של בני חורין."*
ואידך זיל גמור
חג שמח
ג'ף
*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , מתוך המאמר "תורת חיים" בקובץ "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", ,הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 260 -261
יום שלישי, 23 במאי 2023
אלו דברים לשבועות תשפ"ג
בבוקר התעוררתי לידיעה על הבלגן בטקס הענקת גביע המדינה.
בערב קודם עוד ראיתי בטלוויזיה, יחד עם הנכדים, את העיכוב בתחילת המשחק עקב אבוקות שנזרקו למגרש.
בבוקר פרסמתי בפוסט קצר בפייסבוק שתי שאלות:
נגע האלימות בתוכנו ?
מה לזה ולחג מתן תורה ?
ב"תגובה הראשונה" רשמתי את הדברים הבאים:
חיפשתי תשובה לשאלות הנ"ל בבלוג שמרכז מדברי הגותו של אברהם יהושע השל. קטע הדברים הראשון שעלה בחיפוש הוא מתוך דברים שנשא השל בארץ בכינוס שנערך בחסות ראשי המדינה דאז לציון עשור להקמת המדינה. הדברים פורסמו במאמר שנקרא "ייחודו של הקיום היהודי" : "חידוש הקשר האינטלקטואלי שבין היהודי ליהדות , שבין עם לתורתו, הוא צו* השעה. אין שמחה אלא בינה. נשכיל לראות שביטולה של היהדות בחיי היחיד נוטל ממנו את זיוו. זאת הצרה - שהדעת היא בגלות, שגם התורה היא בגלות. מתנה טובה יש למסורת אבל גנוזה היא. גלמוד האדם המודרני, ומבקש את תיקונו. אין בידנו לכפות עליו את הר סיני. אבל יש בידנו לגלות לפניו חיים שיש שהם זיו, ולֵאמֹר לו: על זה התענג.
שערי הדת סגורים. אין יוצא ואין בא. אלה שבפנים אינם דואגים לעומדים בחוץ. ואלה שבחוץ אינם מבינים את העומדים בפנים. נעלו את הדלת בפני הדופקים. גם אנשי תשוקה נלאו למצוא את הפתח. רווחה השיטה בחיי ישראל האומרת, או שתקבל הכול או לא כלום. תפסת מועט לא תפסת. אבל מכיוון שרק מועטים מוכנים לקבל את הכול, דוחפת השיטה הזאת את הרוב המכריע של האומה באמת הבניין<ה"ש 24>. השיטה הזאת אינה רוצה לוותר על אף קוצו של יוד, אבל מוכנה לוותר על המוני ישראל.
האם כך דרכה של תורה לומר לרוב: כתבו לכם על קרן הצבי שאין לכם חלק ונחלה בתורת ישראל ?<ה"ש 25> ...נשתכחה ההלכה מהמוני ישראל, ואין בידנו לכפותה עליהם. מן הראוי שדברינו יישמעו בחת. הקיצוניות והקפדנות לא יקרבו את המוני ישראל. בחת ניוושע. גמישות היא המידה ולא קנאות.
...מפני תקנת השבים עלינו להעמיד סולם בתוך הבקעה. ולכל יחיד נגיד: עלה לפי כוחך, ורב הכוח שביהודי, וקצת יותר מכפי כוחך. וזה העיקר: יותר מכפי כוחך." לטקסט המלא ראו א.י השל, ייחודו של הקיום היהודי, באלוהים מאמין באדם, תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 121 - 139
חג שמח
ג'ף
יום רביעי, 17 במאי 2023
על ביטחון
ביטחון
ביטחון זה דבר מסוכן
ביטחון עצמי
ביטחון עצמי מופרז
זה דבר מסוכן
בין אם מדובר
בביטחון של ראובן
ביטחון של לאה
או בביטחון העצמי של עם.
זהו "השל" מפורש
בעקבות הקוצקר.
אבל למי אכפת ?
( גם זה "השל" מפורש )
אלו דברים לשבת פרשת במדבר תשפ"ג
נטפליקס.
הליכון.
הליכון בסלון.
הולך וצופה
בסרט על "הללויה"
ללאונרד כהן.
"רוצו לראות"
לא
לכו. לאט לאט
וראו.
שאו מרום עיניכם
וראו
מי ברא אלה.
פרשת במדבר היא הפרשה האהובה עלי.
ראשית בגלל הקריאה המונוטונית הנפלאה
בבית הכנסת בשבת
של ידידי ד. ג שזו פרשת הבר־מצוה
שלו, אבל גם ובעיקר כיוון שזוהי
פרשת הדגל לספר במדבר
שהוא "סיפור מסע"
האולטימטיבי על פי
הרב ד"ר דניאל אפשטיין.
אין אדם אחד עלי אדמות
שנפקד מהמסע הזה.
שבת שלום
ג'ף
https://www.youtube.com/watch?v=pT_M7xw_9Wg&t=462s
הירשם ל-
רשומות (Atom)
