בבוקר התעוררתי לידיעה על הבלגן בטקס הענקת גביע המדינה.
בערב קודם עוד ראיתי בטלוויזיה, יחד עם הנכדים, את העיכוב בתחילת המשחק עקב אבוקות שנזרקו למגרש.
בבוקר פרסמתי בפוסט קצר בפייסבוק שתי שאלות:
נגע האלימות בתוכנו ?
מה לזה ולחג מתן תורה ?
ב"תגובה הראשונה" רשמתי את הדברים הבאים:
חיפשתי תשובה לשאלות הנ"ל בבלוג שמרכז מדברי הגותו של אברהם יהושע השל. קטע הדברים הראשון שעלה בחיפוש הוא מתוך דברים שנשא השל בארץ בכינוס שנערך בחסות ראשי המדינה דאז לציון עשור להקמת המדינה. הדברים פורסמו במאמר שנקרא "ייחודו של הקיום היהודי" : "חידוש הקשר האינטלקטואלי שבין היהודי ליהדות , שבין עם לתורתו, הוא צו* השעה. אין שמחה אלא בינה. נשכיל לראות שביטולה של היהדות בחיי היחיד נוטל ממנו את זיוו. זאת הצרה - שהדעת היא בגלות, שגם התורה היא בגלות. מתנה טובה יש למסורת אבל גנוזה היא. גלמוד האדם המודרני, ומבקש את תיקונו. אין בידנו לכפות עליו את הר סיני. אבל יש בידנו לגלות לפניו חיים שיש שהם זיו, ולֵאמֹר לו: על זה התענג.
שערי הדת סגורים. אין יוצא ואין בא. אלה שבפנים אינם דואגים לעומדים בחוץ. ואלה שבחוץ אינם מבינים את העומדים בפנים. נעלו את הדלת בפני הדופקים. גם אנשי תשוקה נלאו למצוא את הפתח. רווחה השיטה בחיי ישראל האומרת, או שתקבל הכול או לא כלום. תפסת מועט לא תפסת. אבל מכיוון שרק מועטים מוכנים לקבל את הכול, דוחפת השיטה הזאת את הרוב המכריע של האומה באמת הבניין<ה"ש 24>. השיטה הזאת אינה רוצה לוותר על אף קוצו של יוד, אבל מוכנה לוותר על המוני ישראל.
האם כך דרכה של תורה לומר לרוב: כתבו לכם על קרן הצבי שאין לכם חלק ונחלה בתורת ישראל ?<ה"ש 25> ...נשתכחה ההלכה מהמוני ישראל, ואין בידנו לכפותה עליהם. מן הראוי שדברינו יישמעו בחת. הקיצוניות והקפדנות לא יקרבו את המוני ישראל. בחת ניוושע. גמישות היא המידה ולא קנאות.
...מפני תקנת השבים עלינו להעמיד סולם בתוך הבקעה. ולכל יחיד נגיד: עלה לפי כוחך, ורב הכוח שביהודי, וקצת יותר מכפי כוחך. וזה העיקר: יותר מכפי כוחך." לטקסט המלא ראו א.י השל, ייחודו של הקיום היהודי, באלוהים מאמין באדם, תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 121 - 139
חג שמח
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה