אלו דברים לשבת פרשת שופטים תשע"ד
דרכו של עולם היא שבמפגש בין הפרט לממסד המשפטי פוגש האדם תחילה את השוטר ורק לאחר מכן את השופט.
מדוע אם כן הקדימה התורה בתחילת פרשתנו את השופטים לשוטרים ?
ללמדנו שלעולם, מן הבחינה המהותית, קודמת הכרעת הדין לאכיפת הדין. מכאן ניתן להסיק מסקנות רחבות יותר: שנכון ששיקולים של מהות יגברו על שיקולים של פרוצדורה; שעניינים של פנימיות יגברו על עניינים של חיצוניות; שה"רוח" תגבר על ה"חומר".
שבת שלום
ג'ף
נ.ב - מקורות לעיון עצמי
אני מבקש להפנות כאן לכמה טקסטים שהעסיקו אותי השבוע וממשיכים להעסיק אותי. חלק מהטקסטים נוגעים לפרשה, חלק נוגע למלאכת השיפוט, וחלק נוגע לעובדה שאני סבא שאוהב סיפורים מבית היוצר של דר' סוס, ועשיתי השבוע בייבי סיטר לנכדים. כדי לא להכביד, מי שירצה לעיין באותם הטקסטים, יוכל לגשת אליהם באמצעות הלינקים להלן בבלוג או בדרכים אחרות כאוות נפשכם.
הטקסט הראשון נוגע למלאכת השיפוט. מדובר בחלק מפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס
בג"צ 5853/07 אמונה ואח' ראש ממשלת ישראל ואח'. מדובר בפסק דין שבו , הוחלט, ברוב דעות, שלא לפסול את בחירתו של חיים רמון,לכהונת שר בממשלתו של אהוד אולמרט בשנת 2007, חרף הרשעתו של רמון בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה. הטקסט הזה הוא מרתק בעיני מסיבות שלא כאן המקום להרחיב עליהן, ואני ער לכך שלא כל קוראיי יהיו שותפים לדעתי זו. אך לסבר את האוזן אביא כאן מדבריו של השופט גרוניס בסוף פסק דינו, והמעוניינים יוכלו להמשיך הלאה ללינק ועוד ועוד בבחינת ואידך זיל גמור. אומר השופט גרוניס בסוף פסק הדין שלו:
"חובה עלינו להפריד בין דעתנו כאזרחים לבין מחשבתנו כשופטים. אין בהכרח זהות בין משפט הציבור למשפט השופטים. טוב וראוי שכך."
וראו עוד ב http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/585307.html
הטקסט השני הוא קטע מדבריו של ה"מי השילוח" על הפרשה.
בין השאר, אומר ה"מי השילוח" בקטע המובא בלינק להלן "כי אין אדם עומד על [דיקדוקי הדין ] אלא אם כן נכשל בהם, כי להבין בחכמה, האמת בהמשפט צריך להיות נקי בארבעה יסודות שבאדם."
ראו http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_38.html
הטקסט השלישי הוא מדברי ישיעהו ליבוביץ על הפרשה ב"הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון, עמ' 123 ונביא מדבריו כאן:
" יש תביעות הלכתיות שיש טעם בהצגתן (ואין - צריך לומר במאמץ להגשימן) רק במסגרת של חברה אשר - כגוף - מכירה בתוקף ההלכה. אם היא איננה מכירה בכך, העמידה על פרטים מסויימים בהלכה הופכת לחוכא ואטלולא. בחברה שמרובים בה המרצחים אין טעם בעגלה ערופה, ובחברה שבה רבים המנאפים אין טעם במים המרים. בחברה ובמדינה שאינן מושתתות על הכרה בחיוב קיום התורה אין טעם לדון בחוקים מסויימים של המדינה ולבדוק אם הם תואמים את ההלכה. הכוונת המחשבה והמעשה דווקא לפרטים אלה, הדרישה שהללו יקוימו בהתאם להלכה, וזאת במסגרתן של חברה ומדינה שעם אי-התאמתן לתורה ולהלכה משלימים - דבר זה הופך לקריקטורה את המאבק למען התורה והמצוות."
והטקסט הרביעי הוא ספרו המופלא של פי די איסטמן Go Dog Go
וראו http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/go-dog-go.html
ראו http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_38.html
הטקסט השלישי הוא מדברי ישיעהו ליבוביץ על הפרשה ב"הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון, עמ' 123 ונביא מדבריו כאן:
" יש תביעות הלכתיות שיש טעם בהצגתן (ואין - צריך לומר במאמץ להגשימן) רק במסגרת של חברה אשר - כגוף - מכירה בתוקף ההלכה. אם היא איננה מכירה בכך, העמידה על פרטים מסויימים בהלכה הופכת לחוכא ואטלולא. בחברה שמרובים בה המרצחים אין טעם בעגלה ערופה, ובחברה שבה רבים המנאפים אין טעם במים המרים. בחברה ובמדינה שאינן מושתתות על הכרה בחיוב קיום התורה אין טעם לדון בחוקים מסויימים של המדינה ולבדוק אם הם תואמים את ההלכה. הכוונת המחשבה והמעשה דווקא לפרטים אלה, הדרישה שהללו יקוימו בהתאם להלכה, וזאת במסגרתן של חברה ומדינה שעם אי-התאמתן לתורה ולהלכה משלימים - דבר זה הופך לקריקטורה את המאבק למען התורה והמצוות."
והטקסט הרביעי הוא ספרו המופלא של פי די איסטמן Go Dog Go
וראו http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/go-dog-go.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה