אלו דברים לשבת פרשת ראה תשע"ד

ההתפרצות המחודשת של העימות האלים סביב עזה שיבשה לי את התכניות לגבי אלו דברים לשבת פרשת ראה.
מבחינה נפשית השתוקקתי לחזרה לשגרה. על אף שהחלק הרציונלי בי התריע בדבר האפשרות שהפסקת האש תקרוס, לחלק האמוציונלי בי לקח שלושים שניות מרגע ההכרזה על הפסקת האש להיכנס למוד של שגרה. 
וכך כאשר התחדש ירי הטילים קרסה אצלי הקונספציה שחזרנו לשגרה ואיתה נעלמו כל אותם רעיונות סביב הטור לשבת הקרובה.
חשבתי להשתמש במתכונת ששימשה אותי פעם או פעמיים בתקופה האחרונה, מתכונת של "מקורות לעיון עצמי" אבל במקומה מתפתחת מתכונת אחרת של "כתיבה באוטובוס", אולי צריך לומר "הקלדה באוטובוס". 
"אלו דברים מקו 58"  שפורסם  השבוע זכה לתהודה מסוימת. אולי יש כאן "מתכון מנצח".
 למדתי לא מעט מהתגובות שקבלתי ל"אל"ד מקו 58." אחת התובנות שלי היתה שיש בפייסבוק הפוטנציאל לשמש בית גידול לקהילה לומדת. ירוחם בכלל ו"אפיקים בנגב" בפרט הם בגדר קהילות לומדות. קהילה לומדת מורכבת מפרטים שעסוקים בלמידה. לא למידה של בית ספר או אוניברסיטה אלא למידה במובן הרחב ביותר שתעלו בדעתכם של "תלמוד תורה". אחד המאפיינים של למידה זו היא הנכונות להיחשף לאפשרות של זעזוע שתעבור על מבני החשיבה המקובלים שלך.
כפי שאומר השל "תפקיד הדת היא להוות אתגר להתייצבותם של ערכים."*

התכוונתי מלכתחילה, להביא כאן, בכל זאת, כמה "מקורות לעיון עצמי"; מקורות מבית המדרש של הרב סיימון ג'ייקובסון שראיתי השבוע בפייסבוק. ראו בhttps://www.facebook.com/MeaningfulLifeCenter/timeline

עם זאת, זה היה מחייב אותי לתרגמם, ועתותיי לא היו בידי לשם כך. עזבתי את האנגלית, חזרתי לעברית, וכך הגעתי לשיר שמופיע בנספח שלהלן אחר הפסקה מ"השל" ממנו לקוח המשפט הנ"ל שמסומן בכוכבית.
בכל הנוגע להקשרו לענייני דיומא, נדמה לי, שהשיר מדבר בעד עצמו.
בכל הנוגע לפרשת השבוע, ולמילה הפותחת את הפרשה "ראה" - יש מקום לעיין ביחס שבין ראייה לאמונה, בקשר שבין ראייה לבחירה בין ברכה לקללה, בין טוב לרע. בספרו האחרון ( שבאנגלית ) דן השל, בין היתר, על "המאבק לאמונה". בחלק הזה (בעמ' 193) הוא מביא דברים של הקוצקר בנושא הזה של היחס בין ראייה לאמונה. דברים דומים מצאתי בעברית בקובץ של דברי הקוצקר בעריכת שמחה רז, כוכב שחר, הוצאת יריד הספרים, בעמ' 36-35 ואיתם נסיים :
" ישנם צדיקים שמסופר עליהם, כי המה רואים במו עיניהם את שבעת האושפיזין שבאים לסוכתם. - אני" אומר הרבי מקוצק , "איני רואה אותם, אבל מאמין אני באמונה שלמה שהם באים לסוכתי, כשם שבאים לסוכתו של כל אדם מישראל. שכן רואים בעיני האמונה הרבה יותר משרואים בעיני בשר-ודם."

שבת שלום

   ג'ף

      "נספח"

*"הדת הופכת חטאה שעה שהיא מתחילה לדגול בבידולו של אלוהים ושוכחת שלמקדש אמתי אין כתלים. מאז ומעולם סבלה הדת מן הנטייה להפוך למטרה בפני עצמה, לבודד את הקודש, להפוך לקרתנית, לשקוע בהתעסקות עצמית ולבקש את טובת עצמה; כאילו אין משימתה האצלת טבע האדם אלא האדרת כוחם ויופיים של מוסדותיה או הרחבת גופי עיקרי האמונה. לא פעם עשתה הדת יותר לקידושן של דעות קדומות מאשר להתמודדות עם האמת; יותר לאיבון הקודש מאשר לקידוש החול. ברם משימתה של הדת היא להוות אתגר להתייצבותם של ערכים."

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמי 326 בשינויים שלי - ג'ף

"Religion becomes sinful when it begins to advocate the segregation of God, to forget that the true sanctuary has no walls. Religion has always suffered from the tendency to become an end in itself, to seclude the holy, to become parochial, self-indulgent, self-seeking; as if the task were not to ennoble human nature but to enhance the power and beauty of its institutions or to enlarge the body of doctrines. It has often done more to canonize prejudices than to wrestle for truth; to petrify the sacred than to sanctify the secular. Yet the task of religion is to be a challenge to the stabilization of values."

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 414