ב"הערות לפרשיות השבוע" ( הוצאת אקדמון, ירושלים 1988) אומר ישעיהו לבוביץ את הדברים הבאים על פרשת עגל הזהב (בעמ' 61):
"משה רבנו שובר את הלוחות כשהוא יורד מן ההר ורואה מה שהוא רואה. והנה, אם יש מובן למושג הקדושה (שמרבים לדוש בו בימינו, כשהוא מכוון לבעיות, לאינטרסים, לצרכים או להישגים אנושיים, לעם, לארץ, למדינה וכו') במציאות האנושית, הרי הוא ודאי חל על הלוחות, שהם 'מעשה אלהים' ו'מכתב אלהים חרות עליהם', ומשה שובר אותם כשהוא רואה - מי הוא העם ומה הוא העם.
צמצום הזמן איננו מאפשר לי להרחיב את הדיבור על המשמעות העצומה של הדבר הזה, ואסתפק בהשמעת דבריו של גדול מישראל מן האחרונים, ר' שמחה כהן מדווינסק, שלפי הכרתי והבנתי היה אחד מן המעטים שהיו אנשי הגות אמונית עמוקה אמיתית בקרב המוחזקים גדולי תורה בדורות האחרונים. והנה דבריו על שבירת הלוחות בידי משה:
'כי התורה והאמונה הם עיקר האמונה הישראלית, וכל הקדושות - ארץ ישראל וירושלים והמקדש - אינן אלא פרטי וסניפי התורה ונתקדשו בקדושת התורה. ולכן אין חילוק לכל ענייני התורה בין במקום ובין בזמן, והיא שווה בארץ ישראל ובחוץ לארץ...ואל תדמו כי המקדש והמשכן הם עניינים קדושים בעצמם. חלילה. השי"ת שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית, הוסרה מהם כל קדושה והמה ככלי חול, באו פריצים וחיללוה...ויותר מזה: הלוחות, מכתב אלוהים, גם הם אינם קדושים בעצמם, רק בשבילכם, אם אתם מקיימים אותם. וכאשר זינתה כלה בתוך חופתה [זה ביטוי מדרשי חריף, שמציין את מעשה העגל סמוך להר סיני -י.ל] - המה [הלוחות] נחשבים לנבלי חרש, ואין בהם קדושה מצד עצמם, רק בשבילכם כשאתם שומרים אותם. סוף דבר [הדברים האלה ראוי שייכתבו בכתב בולט היום לעינינו- י.ל]: אין שום עניין קדוש בעולם...רק השי"ת שמו הוא קדוש...כי אין בנברא קדושה בעצם, רק מצד שמירת התורה כפי רצון השי"ת...וכל הקדושות הן מצד שציווה הבורא לעבוד אותו.'"
לסיום, נחזור על חלק מהדברים של ה'משך חכמה' שביקש י. ליבוביץ להדגיש בכתב בולט : "אין שום עניין קדוש בעולם...רק השי"ת שמו הוא קדוש..."
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה