אלו דברים לשבת פרשת וארא תשע"ו

דבר מוביל לדבר, כמו שיום שלישי מוביל, בדרך כלל, ליום רביעי, ויום רביעי ליום חמישי.
וכך, אני יושב כאן מול הצג, ועובד על "אלו דברים לשבת פרשת וארא", ויוצא שאני מעיין במחרוזת שירים של צ'סלוב מילוש מתוך קובץ שנקרא "קולות אנשים מסכנים"..
מתברר לי שאת אחד השירים מתוך הקובץ הזה הבאתי כבר באלו דברים ליום השואה אשתקד.
ראו ב  http://eludevarim.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_16.html.
חשבתי להביא כאן את השיר שבא אחריו, שיר שנקרא "שירו של אזרח".
אבל, להודות על האמת, כדי לעשות צדק עם השיר אצטרך להביא אותו עם ניקוד וזה הרבה מדי עבודה לשעה הזאת. "עברית קשה שפה"



וכך נפלה ההחלטה להביא כאן קטעים משיר אחר של מילוש מאותה הקובץ אבל באנגלית ( לא מצאתי שהשיר הזה תורגם לעברית) ו"לפצות" בהמשך בקטע שיר של יהודה עמיחי בעברית. לפני כן, הערת אגב - הקליפ הנ"ל של יוסי ורבקה זורק אותנו שנים רבות אחורה...והאזכור של אולפן עקיבא זורק אותי באופן אישי לימי תחילת הדרך של משפחתי בארץ באולפן קליטה אחר בנתניה, אולפן בן יהודה.
ניחא. נוסטלגיה. ניחא. (וראו "הנספח המוסיקלי" שלהלן)

The Poor Poet

    by Czeslaw Milosz

The first movement is singing,

A free voice, filling mountains and valleys.

The first movement is joy, 

But it is taken away.

....

And the scent of that tree is impudent, for there, on the real earth,

Such trees do not grow, and like an insult

To suffering humanity is that scent of that tree.

Some take refuge in despair, which is sweet

Like strong tobacco, like a glass of vodka drunk in the hour of 

        annihilation.

Others have the hope of fools, rosy as erotic dreams.

Still others find peace in the idolatry of country,

Which can last for a long time, 

Although little longer than the nineteenth century lasts.

....

Warsaw, 1944"^

"
 9

 על גבעה קטנה בין שדות פוריים בית קברות קטן

 בית קברות יהודי שמור בין שיחים, מאחורי השער החלוד, 

 נטוש ושכוח, לא קולות תפילה ולא קינה

 נשמעים בו, כי לא המתים יהללו יה,

 אלא קולות הילדים שלנו שחיפשו קברים

 ומצאוּ בקריאות שמחה כמו פטריות ביער כמו תותי בר,

 הנה קבר אחר. הנה שָׁם אֵם אֵם אִמּוֹתַי,

 הנה שֵׁם מן המאה הקודמת. ושָׁם שֵׁם, ושָׁם שֵׁם. ואמרתי

 לנַגב בזהירות את האזוב מן השֵׁם ! הנה

 יד מפושקת חרותה על המצבה, קבר כהן

 שאצבעותיו נפשקו בעוית הקדושה והברכה,

 והנה קבר שאת ענפי שיח הפטל המכסה

 והמסתיר צריכים להסיר כמו מַחֲלָפָה

 מפני אשה יפה ואהובה."*

שבת שלום

     ג'ף

^Czeslaw Milosz New and Collected POEMS , Harper Collins  Publishers, pp 59-60
* יהודה עמיחי, "פתוח סגור פתוח", הוצאת שוקן, מתוך "טיול יהודי" עמ' 122

*"נספח"

* קצת נסחפתי עם  הנוסטלגיה :-) דבר אכן הוביל לדבר, שיר לשיר...