באחד הביקורים שלי אצל שלמה מרכוס זצ"ל, הוא הראה לי ספר פרי עטו של אנדרה נהר. שם הספר היה "גלות המילה" והוא עוסק ב"שתיקה"; מהשתיקה במקרא ועד השתיקה שבאושוויץ.
ברשת מצאתי :
"אנדרה נהר, מההוגים המשפיעים ביותר על יהדות צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, חיבר בדמותו ניגודים שונים: חוקר אקדמאי והוגה יצירתי, נטוע בעולמה של המסורת היהודית אך אוניברסליסט והומניסט מושבע, בעל חזון משיחי אך גם פרגמטי ומציאותי. ד"ר רניירו פונטנה רואה בכך את ייחודיותו של נהר, ואולי גם את הסיבה שבגללה אין הוא מוכר מספיק לקורא הישראלי הממוצע."
ראו עוד ב
https://heb.hartman.org.il/Dvarim_Achadim_View.asp?Article_Id=519&Cat_Id=283&Cat_Type=
לפני שנמשיך, לתזכורת על שלמה מרכוס ראו ב
https://www.haaretz.co.il/magazine/obit/.premium-1.2431600
הדברים הבאים לקוחים מתוך דברי הספד של נהר על השל, שמופיעים ברשימה הפותחת לספר "חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" שראה אור ב1975. אני מביא כאן את הדברים "בגלל" הפסקה הלפני האחרונה להלן, שמבחינתי מכיל דברים שהם לא פחות ממדהימים מצד אחד, מוזרים מן הצד השני ומעוררים למחשבה מהצד השלישי. שאר הדברים משמשים לדידי דברי רקע והקשר לאותה הפסקה שרציתי להפנות את תשומת לבכם אליה.
"זכורני אותו הקיץ של שנת תש"י, אשר אז יצא לאור ספרו של השל ( 'לא לבדו האדם') Man Is Not Alone. בילינו, אשתי ואני, זמן קצר של נופש בשוויץ, בנוף האלפים.
ידענו שבחזרתנו הביתה, מחכים לנו בשטרסבורג, בפאריס, ובשאר תפוצות צרפת וצפון אפריקה מאות ואלפים של צעירים, של סטודנטים, הצמאים לדבר תורה, לדברי אמת ותקוה ואתגר. וגילינו אז באופן סימולטני את הנשק האינטלקטואלי והרגשי של השל. אני אינני שולט באנגלית. אשתי איננה שולטת בגרמנית. וכך הייתי אני קורא בקול רם ובהתלהבות של מגלי מטמונות קטעים מן הספר של השל בגרמנית Die Praphetie ( 'הנביאים') ואשתי הייתה קוראת קטעים של הספר של השל באנגלית Man Is Not Alone והרגשנו שהגובה הפיסי של אַלפיים מטר בנוף נפלא של ההרים בשוויץ, היה מתאים בדיוק להתרוממות נשמתנו ורוחנו באותו דואט של קריאה־בהשל, שהיה בו מעין שיר השירים, כאשר הנוף הרוחני שלתוכו הכניסה אותנו יצירתו של השל נפלא פי שנים מההוד של יצירת הנוף השוייצרי מששת ימי בראשית...
היה זה אולי אז כאשר הרגשנו לראשונה בהרף־עין וללא־הפסק במימד של חוויה חד־פעמית וגורלית, כי זכינו להימנות בין תלמידיו הנאמנים והמתמידים של אברהם יהושע השל.
מאז הרגשנו שאברהם יהושע השל היה אחד מאותם בני־אדם שבלי יצירתם היה העולם חסר נקודה מרכזית ללא־תחליף, שהוא היה אחד מאותם בני־אדם שמששת ימי בראשית היה הבורא צורף אותם ומחכה להם לתיקון השלם ליצירתו ה ו א.
הוא הראנו לדעת כי בן אדם מסוגל לשיר בעת ובעונה אחת שיר יהודי ושיר אנושי, שירת הבראשית 'לה' הארץ ומלואה' ושירת האחרית 'מזמור שיר ליום השבת'. שירת המציאות , על כל הקשיים, על כל האתגרים, ושירת הגאולה - על כל התקוות, על כל הבשורות, על כל 'נחמו נחמו עמי' התלויות בה."
אנדרה נהר במבוא ל"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 15-14
שבת שלום
ג'ף
ברשת מצאתי :
"אנדרה נהר, מההוגים המשפיעים ביותר על יהדות צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, חיבר בדמותו ניגודים שונים: חוקר אקדמאי והוגה יצירתי, נטוע בעולמה של המסורת היהודית אך אוניברסליסט והומניסט מושבע, בעל חזון משיחי אך גם פרגמטי ומציאותי. ד"ר רניירו פונטנה רואה בכך את ייחודיותו של נהר, ואולי גם את הסיבה שבגללה אין הוא מוכר מספיק לקורא הישראלי הממוצע."
ראו עוד ב
https://heb.hartman.org.il/Dvarim_Achadim_View.asp?Article_Id=519&Cat_Id=283&Cat_Type=
לפני שנמשיך, לתזכורת על שלמה מרכוס ראו ב
https://www.haaretz.co.il/magazine/obit/.premium-1.2431600
הדברים הבאים לקוחים מתוך דברי הספד של נהר על השל, שמופיעים ברשימה הפותחת לספר "חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" שראה אור ב1975. אני מביא כאן את הדברים "בגלל" הפסקה הלפני האחרונה להלן, שמבחינתי מכיל דברים שהם לא פחות ממדהימים מצד אחד, מוזרים מן הצד השני ומעוררים למחשבה מהצד השלישי. שאר הדברים משמשים לדידי דברי רקע והקשר לאותה הפסקה שרציתי להפנות את תשומת לבכם אליה.
"זכורני אותו הקיץ של שנת תש"י, אשר אז יצא לאור ספרו של השל ( 'לא לבדו האדם') Man Is Not Alone. בילינו, אשתי ואני, זמן קצר של נופש בשוויץ, בנוף האלפים.
ידענו שבחזרתנו הביתה, מחכים לנו בשטרסבורג, בפאריס, ובשאר תפוצות צרפת וצפון אפריקה מאות ואלפים של צעירים, של סטודנטים, הצמאים לדבר תורה, לדברי אמת ותקוה ואתגר. וגילינו אז באופן סימולטני את הנשק האינטלקטואלי והרגשי של השל. אני אינני שולט באנגלית. אשתי איננה שולטת בגרמנית. וכך הייתי אני קורא בקול רם ובהתלהבות של מגלי מטמונות קטעים מן הספר של השל בגרמנית Die Praphetie ( 'הנביאים') ואשתי הייתה קוראת קטעים של הספר של השל באנגלית Man Is Not Alone והרגשנו שהגובה הפיסי של אַלפיים מטר בנוף נפלא של ההרים בשוויץ, היה מתאים בדיוק להתרוממות נשמתנו ורוחנו באותו דואט של קריאה־בהשל, שהיה בו מעין שיר השירים, כאשר הנוף הרוחני שלתוכו הכניסה אותנו יצירתו של השל נפלא פי שנים מההוד של יצירת הנוף השוייצרי מששת ימי בראשית...
היה זה אולי אז כאשר הרגשנו לראשונה בהרף־עין וללא־הפסק במימד של חוויה חד־פעמית וגורלית, כי זכינו להימנות בין תלמידיו הנאמנים והמתמידים של אברהם יהושע השל.
מאז הרגשנו שאברהם יהושע השל היה אחד מאותם בני־אדם שבלי יצירתם היה העולם חסר נקודה מרכזית ללא־תחליף, שהוא היה אחד מאותם בני־אדם שמששת ימי בראשית היה הבורא צורף אותם ומחכה להם לתיקון השלם ליצירתו ה ו א.
הוא הראנו לדעת כי בן אדם מסוגל לשיר בעת ובעונה אחת שיר יהודי ושיר אנושי, שירת הבראשית 'לה' הארץ ומלואה' ושירת האחרית 'מזמור שיר ליום השבת'. שירת המציאות , על כל הקשיים, על כל האתגרים, ושירת הגאולה - על כל התקוות, על כל הבשורות, על כל 'נחמו נחמו עמי' התלויות בה."
אנדרה נהר במבוא ל"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 15-14
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה