את המבוכה לא אמגר. וודאי לא עד הערב.
אפילו למפות אותה לא אצליח.
מה, אם כן , עושים ?
"בגיליון ראש השנה של שבועון ההסתדרות הציונית בצ'כוסלובקיה, לפני שמונים ושתיים שנה, פירסם פרנץ קפקא את אחד מסיפוריו הקצרים ביותר (קפקא כתב כידוע גם קצרים ממנו), שבתרגומיו העבריים מצליח בקושי למלא שני עמודי ספר קטנים."
מרדכי שלו, מדבר לעיל על הסיפור "לפני החוק".
"הסיפור הזעיר שקפקא מצא לנכון להעניק לאותו שבועון, באותו גליון מורחב של ראש השנה היהודי, היה, לא פחות ולא יותר סיפורו המפורסם כל כך בזמננו, הן בארץ והן בעולם, שחובבי סופרלטיבים נלהבים עשויים בהחלט לראות בו את פסגת יצירותיו של קפקא ( 'וידויו המרוכז ביותר' על פי מרטין בובר) ואפילו במיוחד לקראת חלוף המאה, גם את פסגת יצירתה הספרותית של המאה העשרים כולה, עם כל הקושי שיש שבקביעה נחרצת מעין זו על כל יצירה שהיא."
ראו עוד בהמשך המאמר "מעשה התאבדות הוא לא ללכת לבית הכנסת" בספר "גונבים את הבשורה, מסותיו הספרותיות של מרדכי שלֵו", בעמ' 527.*
אילנה המרמן כותבת באחרית דבר לקובץ סיפורי קפקא "רופא כפרי"^:
"אין טוב מקריאה חוזרת ונשנית בכתבים הקטנים והצנועים לכאורה, המכונסים בהתבוננות וברופא כפרי כדי לשוב ולהפגיש את הקורא עם יצירתו של קפקא כמות שהיא באמת. להרחיקו - ולוּ לפרק זמן - מן המושגים המופשטים שנכרכו בה ( ניכור, אובדן דרך וכד' ), ושמרוב שדשו בהם כמעט ונתרוקנו מתוכֶן, ולקָרבוֹ אל החוויות האנושיות, שהיא מבטאה בחיונית רבה כל־כך."
ובהמשך, בהתייחסה לסיפור "לפני החוק", כותבת המרמן:
"אפילו הסיפור המפורסם הזה, שאי אפשר שלא לקוראו כמשל הנוגע בשאלות קיומיות מטאפיסיות , ואף תאולוגיות ...אפילו הוא רושמו החזק בא לו מפשטותו ומעממיותו. הכל גזור בו לפי מידותיהם של אנשים בשר ודם: שתי הדמויות, השיחה ביניהן, הלשון הפשוטה והבהירה, ההומור. ובעיקר, הפרטים הריאליסטיים כל־כך: אפו המחודד הגדול של השומר העומד בשער החוק, טרחנותו והזדקנותו העלובה של האיש מן הכפר המבקש להיכנס בשער הזה, הפרעושים שהוא מגלה עם הזמן בצווארון פרוותו של השומר. בגלל כל אלה ....איננו קוראים [את הסיפור ] ....כי אם מתוך תחושה בלתי־אמצעית שהסיפור הזה הוא גם סיפורנו שלנו, תחושה הפועלת את פעולתה עוד לפני שאנחנו מתאמצים לרדת לסוף מובנה וסמליותה של היצירה."
לסיפור עצמו ראו ב - https://benyehuda.org/read/14095/read
שנה טובה, שנת בריאות, שנה של "בית והא וחמישה שינים" :בריאות, שקט , שלווה , שגרה, שפע, שפיות והומור
ג'ף
*"גונבים את הבשורה, מסותיו הספרותיות של מרדכי שלֵו", הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ ומכון הקשרים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב , באר שבע, בעמ' 527.*
^ פרנץ קפקא, רופא כפרי, בתרגום אילנה המרמן, הוצאת ספרים עם עובד בעם בע"מ, בעמ' 349-348; 351-350
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה