כותב הרב שג"ר בפתיחה לאחת מדרשותיו לימי הסוכות, שהתפרסמה תחת הכותרת "על האמונה" בקובץ בהוצאת רסלינג*, כך:
"באחת מדרשותיו מלמד הזוהר הקדוש על הסוכה כעל צל האמונה. הבאים לתוכה מקבלים ברכה עליונה, להם ולבני בניהם - 'כל מי שיושב תחת צל האמונה מנחיל חירות לו ולבניו לעולמים, ומתברך בברכה עליונה, ומי שמוציא עצמו מצל האמונה, מנחיל גלות לו ולבניו'. הסוכה היא המתחם שבו נוצרת לא רק האמונה - הברכה העליונה - אלא גם קהילת האמונה - הברכה המונחלת לבנים לעולם. תפקיד צל הסוכה הוא לפיכך סוציאלי: לחבר את הפרטים להיות קהילה של מאמינים, ובעצם לחברת את הפרט לקראת חיי האמונה.
הסוכה, אם כן, היא הבית של האמונה, המקום שבו מצד אחד אנו נכנסים 'ברזא דמהינותא' - רז האמונה - ומצד אחר אנו נעשים 'מגזעא ושרשא קדישא דישראל'.
אפשר להבין את דברי הזוהר לאור ההבחנה הנמצאת בספרי קבלה וחסידות בין 'אור פנימי' ל'אור מקיף': האור הפנימי הוא האור שאנו מוצאים בתוכנו, והמקיף - האור שאנו שוהים בתוכו. ולעניינו, האדם שרוי בתוך הסוכה, סוכת האמונה ולא היא בתוכו. מובנה של הקביעה הזאת היא שהאמונה אינה דבר שבתוך האדם - אור פנימי הנמצא כרגש, חוויה, מחשבה או כל דבר אחר שהאדם מוצא בעצמו; האדם נמצא בתוך האמונה, היא מקיפה אותו, גם אם הוא לא תמיד ער לכך. הסוכה היא ביטוי למרחב, לסביבה שחיים בה, סביבה היוצרת את האדם ועושה אותו מה שהוא".
וראו נא עוד בהמשך שם
חג שמח !
ג'ף
*"שארית האמונה - דרשות פוסטמודרניות למועדי ישראל", הוצאת רסלינג, עמ' 52-51, הערות השוליים שבטקסט דלעיל הושמטו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה