"האירוניקנית מקדישה את זמנה לחשש מן האפשרות שהיא התחנכה בשבט הלא נכון, שלימדו אותה לשחק משחק השפה הלא נכון. היא דואגת שמא תהליך החִברות, שהפך אותה לבן אדם על ידי כך שהעניק לה שפה, העניק לה את השפה הלא נכונה, ובכך הפך אותה לבן אדם מן הסוג הלא נכון. אך אין היא יכולה לתת אמת מידה לאי־נכונות. וכך, ככל שהיא נדחפת לנסח את מצבה במונחים פילוסופיים, כך היא מזכירה לעצמה את היותה חסרת שורשים כשהיא משתמשת בעקביות במונחים כמו 'Weltanschauung' ['השקפת עולם,], 'נקודת מבט', 'דיאלקטיקה', 'מסגרת מושגית', 'עידן היסטורי','משחק שפה', 'תיאור מחודש', 'אוצר מילים' ו'אירוניה'."
ריצ'רד רורטי, קונטינגנטיות, אירוניה וסולידריות, בהוצאת רסלינג, תרגום אהד זהבי, עמ' 119
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה