בעקבות סימיק (נז)
"מי בימים אלה עוד קורא את אמיל צ'יוראן ("קרי":סיוראן) ?" שואל סימיק במאמר האחרון שלו בקובץ "החיים של דמויות". המאמר נקרא "הפילוסוף של נדודי השינה" Insomnia's Philosopher.
סימיק ממשיך: "כנראה שקוראים אותו, כיוון שרוב ספריו מתורגמים ונמצאים בדפוס."* עם זאת סימיק מעיר שככלל סיוראן הוא כמעט בלתי מוכר לחלוטין. על פי המאמר מסתבר שבצעירותו סיוארן היה "אנטישמי לא קטן, ותומך בנאצים. העובדה זאת אמורה להביא לכך שעל אתר גונזים איזו שהיא כוונה להכיר את הבן אדם ויצירתו. סימיק מסביר לנו שבחלק השני של חייו, אחר שהיגר מרומניה לצרפת, סיוראן התכחש ל"שטויות של צעירותו."
כנראה הספר האחרון של סיוראן נקרא "היסטוריה קצרה של התפוררות." A Short History of Decay"/
סימיק מביא ציטוט מהספר:
אקדים את התרגום שלי ( ניסיון התרגום ) לעברית לטקסט שבפניי באנגלית
"אין ההיסטוריה אלא תהלוכה שלו מוחלטויות שיקריות, סדרה של מקדשים שהועלו לדרגה של הנחות יסוד, השפלת הנפש לפני הבלתי סביר"
“History is nothing but a procession of false Absolutes, a series of temples raised to pretexts, a degradation of the mind before the Improbable.”
אפילו כשהאדם סר מהדת, הוא נותר כפוף אליה, מקטין עצמו על מנת ליצור אלוהים אחרים ואז הוא מאמץ אותם בלהט: הצורך שלו בעלילות , במיתולוגיה, גובר על הראיות ועל האבסורד כאחד…גרדומים, מרתפי עינויים, בתי כלא, פורחים אך בצל האמונה - בצל הצורך להאמין שמטמא את המוח לעד.
“Even when he turns from religion, man remains subject to it; depleting himself to create fake gods, he then feverishly adopts them: his need for fiction, for mythology triumphs over evidence and absurdity alike…Scaffolds, dungeons, jails flourish only in the shadow of faith - of that need to believe which has infested the mind forever.”
Charles Simic, Insomnia's Philosopher, in The Life of Images, HarperCollins Publishers, p.337
דברים קשים. אין ספק
אולי עדיף לא לדעת אנגלית ?! לא לקרוא "ספרות כללית" ?!
ואז אני נזכר בשיימוס היני - והשאלות הנ"ל נמוגות למקומן הראוי בתהומות הנשייה
*אין לי מושג אם הדבר נכון לעברית ולקוראי עברית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה