אומר ישעיהו ליבוביץ על החזרה של המילה "איכה" בפרשת השבוע, בהפטרה ובמגילת איכה:
"בדרך לכיבוש הארץ : 'איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם'; בישיבה בארץ : 'איכה היתה לזונה קריה נאמנה'; וסוף הדבר: 'איכה ישבה בבדד'
זאת היא היסטוריוסופיה בעלת משמעות עמוקה מאד, ולכן הסמיכות בין הסדרה על ביאת הארץ ובין תשעה באב, זכר החורבן והגלות איננה מקרית. היא איננה ענין של לוח השנה, אלא ענין של המשמעות והמובן שיש להיסטוריה של עם ישראל, ובמידה מסוימת ליחסים ולקשרים ההיסטוריים בין המאורעות בתולדותיהם של כל העמים."*
ליבוביץ אינו מרחיב או מפרט מה תוכן אותה משמעות עמוקה מאד.
את ההרחבה והפירוט אפשר למצוא בפרק של "חיי עולם" לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ המוקדש לפרשת דברים.
הרב עדין עושה זאת ב12 עמודים.
לא ראיתי דרך לתמצת את הדברים. לא פעם כתבתי כאן ש"חיי עולם" הוא ספר חובה לכל בית. אני חוזר על זה שוב.
אביא כאן, בכל זאת, את הפסקה האחרונה מתוך דברי הרב עדין, פסקה שמצביעה לכל הפחות על הלקח העיקרי של המהלך הגם שלא על המהלך כולו.
"אפשר לומר שהשינוי שחל מהתקופה של 'איכה ישבה בדד', הוא למעשה מוסר ההשכל מהגלות. זו הידיעה, שמצב כזה בו כל הזמן עומד מישהו לבדו ומטפל בכל העניינים, מוביל לחורבן. יש רק דרך אחת לצאת מזה, והיא - שכל אחד יכניס את עצמו למעורבות. רק אז יתחילו הזדמנויות חדשות לצמוח."^( כל ההדגשות לעיל אינן במקור והן של הח"מ -ג.ג )
שבת שלום
ג'ף
*י. ליבוביץ, הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון, עמ' 113
^הרב עדין אבן ישראל , "חיי עולם, שיחות על פרשת השבוע", הוצאת קורן ירושלים, ספרי מגיד, עמ' 394
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה