"שכח מלהבין"*
אם הבנתי נכון את ה"מסר" של דברי הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל בספרו "חיי עולם" על פרשת השבוע, פרשת כי תצא, זה המסר.
אומר הרב:
"צירוף הפרשיות בתורה מלמד אותנו, שהניסיון לתת לדברים הסבר כאילו כל רעיון מונח בכיסי, הוא פשוט בלתי אפשרי;"
מתוך כל הדברים של הרב בחרתי משפט אחד תמציתי להמחשה. כביכול, להוסיף "חטא על פשע", המשפט הנ"ל הוא אך חלק ממשפט ולא המשפט השלם. יכולתי לבחור משפטים אחרים. הייתי צריך להביא עוד משפטים. ואידך זיל גמור.
מכאן אני עובר לכמה מילים על שירה ועל פרשנות שירה
קורה ששירה מדברת אלי.
מדוע ? איני יכול להסביר.
כשאני קורא פרשנות על שירה אני שומע בעיקר יומרה. יומרה שבדרך כלל לא ממש ממומשת.
הפער בין מילות שירה לבין מילים שמנסות להסביר שירה הומחש לי, לפני שנים כשקראתי את הדברים הבאים של צ'סלוב מילוש.
אקדים המקור לתרגום שלי
Many learned books on poetry have been written, and they find, at least in the countries of the West, more readers than does poetry itself. This is not a good sign, even if it may be explained both by the brilliance of their authors and by their zeal in assimilating scientific disciplines which today enjoy universal respect. A poet who would like to compete with those mountains of erudition would have to pretend he possesses more self-knowledge than poets are allowed to have.
ספרים רבים על שירה נכתבו והם מוצאים, לפחות בארצות המערב, קהל קוראים גדול יותר מאשר שירה עצמה. אין זה סימן טוב. על אף שהדבר ניתן להסבר הודות חוכמתם של המחברים ולהיטותם להטמיע דיסציפלינות מדעיות שנהנות היום מהערכה רבתית. משורר שירצה להתחרות בהררי הידע האלו יצטרך להעמיד פנים כאילו יש לו יותר הכרה עצמית ממה שמותר שיהיה למשורר.
מה השורה התחתונה ?!
אציע שני היגדים:
להתבונן
ו"לאחוז בפלא"
שבת שלום
ג'ף
* ולא "שכח מלנסות להבין"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה