המצב בתוכנו - בחברה הישראלית - הוא להערכתי , על פי המצטייר מהשיח הציבורי, "על הפנים".
זה נשמע וזה נראה כאילו אנחנו על סף מלחמת אזרחים. כן כן, כך, להערכתי, זה נשמע ונראה.
שאלתי עצמי מה אני רוצה לומר כאן לענין "המצב".
הבעיה היסודית היא שאלה של אמון. בגדול ( בהכללה ענקית ) : ל"ימין" אין אמון ב"שמאל"; ל"שמאל" אין אמון ב"ימין".
פתחתי תנ"ך ועיינתי בפרשת השבוע.
הדברים אמנם אינם "מדברים בעד עצמם" אך הם אינם קשים מדי להבנה:
"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת
לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת
ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר
קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחשת
ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים
ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן
וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'
את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו
את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך
את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים
ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור
ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן
את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו
את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר
את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם
את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן"
הדברים אינם קשים מדי להבנה ?!
האם אנו שומעים אותם ?! את ריבוי הקולות ?! את הקול המצווה ואת קול השירה...?!
אני לא בטוח.
לסיום, אני מביא כאן קטע דברים מאת יואל הופמן שמלווה אותי בימים אלו:
"מה שנוגע לנו, אנחנו מעדיפים את הרבנים. אָלף.
בשל הזְּקָנים. בֵּית. בשל היידיש. גימל. מפני שהם
יודעים שהכל הוא לא־כלום אבל הם אינם אומרים
זאת כדי שלא לצער את בני האדם."*
שבת שלום
ג'ף
*יואל הופמן, מצבי רוח, הוצאת כתר, פסקה 150
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה