מתבקש לכתוב על הקשר בין פרשת המרגלים לבין אירועי ימינו אנו.
עם זאת, רשות הדיבור השבוע נתונה לעגנון, בדברים על "עיון תפילה" ועוד :
"אמר ר' אברהם יצחק [לר' יעקב יוסף], הלואי וזכיתי פעם אחת בחיי להשקיע עצמי בתפילה כשם שאתה שוקע עצמך במחשבותיך. השיבו ר' יעקב יוסף ואמר לו, למה צריכים להשקיע עצמו בתפילה, דיו לאדם שיודע פירוש המלות ויודע מה מתפללים ולפני מי מתפללים. אמר לו ר' אברהם יצחק, וכי מועטות הן כוונות התפילה שצריכים לכווין. ואפילו האדם הפשוט שמתפלל בסידור פשוט אינו יכול לעשות את תפילותו סתם. - מה סתם ? - סתפ בלא כוונות. שאל ר' יעקב יוס, את ר' אברהם יצחק, כוונה מה היא ? חזר ר' אברהם יצחק על דבריו ואמר, כוונה מה היא ? אי לך רבי יעקב יוסף, או שאתה רואה אותי בור ועם הארץ או שאתה עושה עצמך במחילה מכבודך בור ועם הארץ. וכי יש אדם חסיד ואינו יודע כוונה מה היא ? אמר לו ר' יעקב יוסף, אם חסיד אני בעיניך אני הוא זה שאינו יודע מה זו כוונה בתפילה. יודע אני שיש סידורים שכל התפילות שבהם מוקפים בכוונות ישרות ובכוונות פשוטות וכיוצא בהן ויודע אני שיש מקובלים שמכוונים בכל אות ואות ובכל נקודה ונקודה כל מיני כוונות, - אני איני מהם. ניענע ר' יצחק יעקב ראשו אילך ואילך ואמר, ראיתם לזה, עדיין הוא מחזיק טובה לעצמו על זה. אמר ר' יעקב יוסף, עד עכשיו לא ידעתי שצריכני להחזיק טובה על זה, אבל עכשיו רואה אני שיפה לו לאדם להחזיק טובה לעצמו על שמתפלל תפילה ישרה ופשוטה ללא כוונות. אמר ר' יצחק יעקב, בבקשה ממר יפרש דבריו, אני מודה ומתוודה שאיני יורד אפילו לתחילת דעתו של מר. אמר ר' יעקב יוסף, קלים ונוחים ופשוטים הם דברי וקלים ונוחים להבנה. ומה אני מבקש דבר מבשר ודם איני מכניס שום כוונות בדברי, אלא אני מדבר עמו ביושר קל וחומר כשאני מדבר לפני חי עולמים על אחת כמה וכמה שאני מונע עצמי מכל כוונה אחרת של הדברים שאני מוציא מפי.
משך ר' אברהם יצחק בכתפיו ואמר, ראויים דברים שכגון אלו להאמר על ידי מי שאין כדאי לי לכנותו בשם. אמר ר' יעקב יוסף, אלה תולדות הכוונות, אדם אומר דבר פשוט באים ומכניסים בו כוונות יתירות. קשט אמרי אמת, דיו לאדם באותן המלין שתיקנו לנו רבותינו בתפילה, וכשאני אומר אותן לפני חי העולמים בלבב שלם יודע אני ומאמין שהוא יתברך שומע ומאזין ומקשיב ויודע ומבין פירוש המלות, ולא איכפת לי אם ששים רבוא בעלי כוונות יאמרו עלי מה שיאמרו ואפילו קוראים לי מין ואפיקורוס. הלוא זאת היא כוונתכם לומר ? אמר ר' אברהם יצחק, חס ושלום. אלא מכל מקום אשאל אותך ר' יעקב יוסף, אפשר שצדיקים קדושים ונוראים שכיוונו כוונות לכל תיבה ולכל אות בתפילה חס ושלום שדבר מיותר עשו ? אמר ר' יעקב יוסף, איני מחוייב לתת דין וחשבון על כל מעשה ומעשה כל צדיק וצדיק עושה, הלואי שיעלה בידי ליתן דין וחשבון לפני צדיקו של עולם על מעשי אני. אמר לו ר' יצחק יעקב, אם כן מה אתה עושה במה שאמרו בגמרא מצוות צריכות כוונה ? אמר ר' יעקב יוסף, עושה אני את המצוה כדין והוא הוא הכוונה האמתית שנתכוונו לה רבותינו זכרונם לברכה.
נסתכל בו ר' אברהם יצחק והרהר, יבוא עלי אם אפשר לירד לסוף דעתו של זה, אין ספק בעיני שירא שמים הוא, ואפילו חסיד, אבל דברים שהוא מוציא מפיו ספק אם נאים הם לירא שמים וחסיד. מכל מקום לא כדאי להתווכח, שאין תועלת מן הוויכוחים, שסוף כל וויכוח, שכל אחד מן הווכחנים סבור על עצמו שכל האמת עמו, עמו בלבד. הביט על ר' יצחק יעקב כאדם שמבקש עצה מחבירו. הרגיש ר' יצחק יעקב בדבר ואמר, נניח את הוויכוחים ונדבר בדברים יש בהם תועלת ודאי. ועכשיו לאחר שאני ורבי אברהם יצחק חברנו סיפרנו רבותינו מי הם הגיעה שעתך רבי יעקב יוסף שתספר לנו רבך מי הוא ומה טיבו ומה הן מדותיו ודרכיו והנהגותיו וכן כל כיוצא באלו. לא זימננו המקום למקום אחד אלא כדי שנלמוד זה מזה מה אנו חסרים, שאם אדם יודע מה חסר לו כבר הוא בדרך מדרכי השלימות. ובכן פתח פיך רבי יעקב יוסף, אזנינו פקוחות לשמוע.
הביט ר' יעקב יוסף שעה קלה כמשתומם ואף הם הביטו עליו כמשתוממים, שמימיהם לא ראו חסיד שבא לידו לספר בשבח רבו ואינו מספר."*
שבת שלום
ג'ף
*ש"י עגנון, ספר תכלית המעשים ( פרקים מן העיזבון ), קובץ עגנון ב, הוצאת מאגנס, עמ' 71 - 73
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה