מסיפור חיים

 הרֶשע כמו הנדיבות - אין להם צורך במילים. הרשע מפני שהוא אוהב את ההסתר ואת האפלה, והנדיבות מפני שאינה אוהבת לקשט את מעשיה.

אהרן אפלפלד, סיפור חיים, כתר הוצאה לאור בע"מ, עמ' 96

אלו דברים לשבת פרשת תולדות תשפ"ד

עוד לפני שהגיע הווטסאפ רציתי לברוח

רציתי לברוח מהמלחמה ומן המועקה שאיתה.

רצון בלתי אפשרי כמובן.

ואז הגיע הווטאספ ששלח אותי למסע חיפוש אחר "יואל הופמן".

היכן להתחיל. גוגול הביא אותי לפה ולשם, למחוזות מסוימים מעניינים,

כיוונים שיש בהם עבר וגם עתיד אך בסופו של דבר - דרך ללא מוצא.

הורדתי את "שירי חלום" של ג'ון ברימן בתרגום אריה זקס מהמדף.

וכך כותב זקס בפתיחה לספר תחת הכותרת "במקום מבוא":

"שירי החלום של ג'ון ברימן נראים לי כדבר החשוב ביותר שקרה  לשפה האמריקנית מאז פאונד. אולי אפילו מאז וויטמן. אבל שירים הם דבר שקורה רק לשפה האחת שבה נכתבו. ומאחר שבמקורם עוררו בי שירי החלום אהבה חזקה לאיש שכתב אותם, העתקתי כמיטב יכולתי כמה מהם לעברית, שהיא שפתי.

מה שיצא בסוף הוא קובץ פסיפסי. יש בו תרגומים וי בו מאמרים על התרגומים. המאמרים בפירוש לא אמורים לפרש אלא לעשות ספר מגוון. אינני יודע מה מובן־מאליו אצל אדם מנוסה בשירה עברית. המאמרים הם על מה שהיה לי לא מובן־מאליו. רציתי להעביר את ברימן במילים עבריות שתלכנה עד הסוף של עצמן ובאותו זמן עד הסוף שלו. ככה זה בתרגומים בוודאי. ככה זה גם במאמרים אולי. אז אולי."

דברים נוספים שעלה בדעתי להביא כאן מהספר או שהיו ארוכים מדי או שהיו סתומים מדי או שהיו בוטים יתר על המידה.

חיפשתי לסיום דברים ברורים ופשוטים.

הנה הבית הראשון משיר של צ'סלוב מילוש שנקרא בתרגום של הח"מ "הקדשה"*

"אתם שלא יכולתי להציל

הקשיבו אלי.

נסו להבין את הנאום הפשוט הזה כיוון שלגבי אחר הייתי מתבייש.

נשבע אני, אין בי מעשי כשפים של מילים.

דובר אני עליכם בשתיקה כמו ענן או עץ"

שבת שלום

    ג'ף

תרגום שלי מהנוסח שבאנגלית

אלו דברים לשבת פרשת חיי שרה תשפ"ד ט

לראשונה מאז הטבח בשמיני עצרת, כשעיינתי בדברים של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על פרשת השבוע, רווח ליבי כשראיתי שבניגוד  לפרשות הקודמות, הפעם, מצליח אני למצוא איזה שהוא קשר בין דברי הרב למאורעות הימים. 

תחת הכותרת "חיים של סערה וחיים שקטים", אומר הרב עדין בפתח דבריו על הפרשה בספרו "חיי עולם":

"המעבר מפרשת וירא לפרשת חיי שרה הוא חד מאוד; יש הבדל כמעט תהומי בין שתי הפרשות. פרשת וירא מלאה במאורעות מסעירים, שבוודאי היו החדשות של העולם דאז: מלחמת אברהם בארבעת המלכים הייתה עניין בינלאומי, הפיכת סדום גם כן הייתה מאורע מסעיר ומשמעותי מאוד, ובעולם הפנימי - מעשה העקידה, שהוא בוודאי מאורע גדול וחשוב. בפרשה שזורים מלאכים ועניינים עליונים, וכל כולה מתרחשת במישור של מתח אדיר, בין עליות לירידות גדולות. הסיפור של סדום ועמורה, למשל, מורכב מאוד ומעלה שאלות מהותיות; למן השאלה עד כמה הקב"ה מתערב בעולם, ועד לכך שישנו מקום שדינו להיעקר כולו מן השורש למרות ההבטחה שלאחר המבול."*

בימים כתיקונם הייתי ממשיך ומביא עוד מדברי הרב כמתחייב מהחובה "להציג מהלך" באופן שלם. 

מכיוון שאלו אינם ימים כתיקונם  ומכיוון שכתבתי לא פעם ש"חיי עולם" הוא "ספר חובה בכל בית" ומכיוון שאני סבור שהקטע דלעיל הוא מרתק בפני עצמו וכן מטעם נוסף שאינו בשליטתי - אני נאלץ להפסיק כאן ולהפנות אתכם להמשך הדברים בספר.

שבת שלום

    ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוך המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 43

אלו דברים ל כא מרחשוון תשפ"ד

האם יכול להיות שלפני פרוץ המלחמה, לפני ה7 באוקטובר, היינו במלחמה ולא הבנו את זה ?

תקנות שעת חירות בתוקף מ1948, אם איני טועה.

דוד הרטמן הרב והפרופסור אמר פעם ש"הישראלים כל כך רוצים שיאהבו אותם". אנחנו מייחלים גם לחיות חיי שיגרה; אנחנו לא ספרטה. יש, כפי הנראה, דרגות במלחמה, כמו שיש דרגות במחלת הסרטן; דרגות בכוננות; דרגות בטמטום וכו'

שבוע טוב

שכל חיילנו ישובו במהרה בריאים ושלמים בגופם ובנפשם למשפחותיהם

ג

אלד וירא סופי

 ימי מלחמה הם ימים, בין השאר, של צנזורה. חברה דמוקרטית אינה חסידה - בצדק - של צנזורה אך במלחמה זו הכרח בל יגונה.

עוד בימים שהייתי נוסע לעבודה על קו 58, וכדי להפיג את שעמום הדרך, רשמתי רשימות מרשימות שונות ופרסמתי אותן בפייס תחת הכותרת "על קו 58", הפעלתי צנזורה עצמית. לא תמיד בהצלחה יתרה.

"אלו דברים" עובר בקרה, לא צנזורה. ישנם שלושה בקרים, חברים / חברות שלי שעוברים על הרשימות שאני מיעד "לפרסום" ומעירים לבקשתי הערותיהם. מטבע הדברים ב"טריבונל" של שלושה אתה מקבל בד"כ מגוון של דעות. ההחלטה לגבי תוכן הפרסום היא בסופו של דבר של הח"מ.

וכך קרה שמהרשימה המקורית שייעדתי לפרסום השבת נותר משפט אחד:

ימי מלחמה אינם ימים של הגות.

המשפט הזה מגביל כמובן את מרחב התמרון של המחבר של רשימה שכוללת בעיקר הגות.

וכך מגיע יום חמישי ואני שובר את הראש - "גודמן מה אתה עושה ?"

הימים ימים קשים מאוד.

הימים קשים מאד מאד לחטופים ולמשפחותיהם, למשפחות השכולות למשפחות שפונו מבתיהם...

החלטתי להביא כאן תרגום שלי לשיר קצר של משורר אמריקאי בשם צ'ארלס סימיק. סימיק הגיע לארה"ב מיוגוסלביה בגיל 14 לערך, אחר שעבר כילד בבלגרד המופצצת את מלחמת העולם השניה.

השיר נקרא "מלחמה".

לבסוף, פסלתי אני את פרסום השיר הזה, מטעמים שונים.

חיפשתי שיר אחר, מתאים למה שקורה לנו, ולא מצאתי.

נזכרתי במילים של אפלפלד שהבאתי כאן לפני כשלושה שבועות:

"אין בכוחן של מילים להתייצב מול קטסטרופות גדולות; הן דלות, עלובות וחיש מהר מזדייפות. אפילו תפילות עתיקות אין בכוחן להישיר פנים מול אסונות."

אהרן אפלפלד, "סיפור חיים", כתר הוצאה לאור בע"מ, עמ' 96

שבת שלום

ג'ף

אלד וירא 4

 ימי מלחמה הם ימים, בין השאר, של צנזורה. חברה דמוקרטית אינה חסידה - בצדק - של צנזורה אך במלחמה זו הכרח בל יגונה.

עוד בימים שהייתי נוסע לעבודה על קו 58, וכדי להפיג את שעמום הדרך, רשמתי רשימות מרשימות שונות ופרסמתי אותן בפייס תחת הכותרת "על קו 58", הפעלתי צנזורה עצמית. לא תמיד בהצלחה יתרה.

"אלו דברים" עובר בקרה, לא צנזורה. ישנם שלושה בקרים, חברים / חברות שלי שעוברים על הרשימות שאני מיעד "לפרסום" ומעירים לבקשתי הערותיהם. מטבע הדברים  ב"טריבונל" של שלושה אתה מקבל בד"כ מגוון של דעות. ההחלטה לגבי תוכן הפרסום היא בסופו של דבר של הח"מ.

וכך קרה שמהרשימה המקורית שייעדתי לפרסום השבת נותר משפט אחד:

ימי מלחמה אינם ימים של הגות.

המשפט הזה מגביל כמובן את מרחב התמרון של המחבר של רשימה שכוללת בעיקר הגות.

וכך מגיע יום חמישי ואני שובר את הראש - "גודמן מה אתה עושה ?"

הימים ימים קשים מאוד.

הימים קשים מאד מאד לחטופות לחטופים ולמשפחותיהם,  למשפחות השכולות למשפחות שפונו מבתיהם...

החלטתי להביא כאן שיר קצר של משורר אמריקאי בשם צ'ארלס סימיק. סימיק הגיע לארה"ב מיוגוסלביה בגיל 14 לערך אחר שעבר כילד בבלגרד המופצצת את מלחמת העולם השניה.

השיר נקרא מלחמה.

אקדים המקור לתרגום שלי

War 

Charles Simic

The trembling finger of a woman

Goes down the list of casualties

On the evening of the first snow.

The house is cold and the list is long.

All our names are included.*

Charles Simic, Hotel Insomnia, Harcourt Inc. p,26

מלחמה 

צ'ארלס סימיק

האצבע הרועדת  של אשה

יורדת למטה ברשימת ההרוגים

בערב השלג הראשון.

הבית קר והרשימה ארוכה.

השמות של כולנו כלולים בה.

* השיר הופיע בקובץ של סימיק שנקרא "מלון אינסומניה" בהוצאת הרקקוט, התרגום לעיל הוא של הח"מ

שבת של שלום

      ג'ף

אלד וירא 3 ט

מכל מה שכתבתי ורשמתי במהלך השבוע הקשה הזה, נשאר משפט אחד, בעצם שני משפטים :

ימים קשים אינם ימים להגות. נקודה.

אלו ימים להיות עם משפחות החטופים, עם המשפחות השכולות, לסייע למשפחות המפונים מהעוטף, ולהתפלל שהקב"ה יתן את אויבנו בידנו וישיב את כל חיילנו בריאים ושלמים לבתיהם במהרה.

שבת שלום

    ג'ף