א. את הציטוט הבא המיוחס לבוב דילן ראיתי השבוע בפייסבוק:
“This land is your land and this land is my land, sure, but the world is run by those that never listen to music anyway.”
"זוהי ארצך, זוהי ארצי [שורות משיר שהוא המנון לא רשמי של ארצות הברית שכתב "מורהו ורבו" של דילן וודי ג'טרי ] אך העולם נשלט על ידי אלו שממילא לא מאזינים אף פעם למוסיקה."
ב. מתוך דברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על שביעי של פסח בספרו "חיי שנה, מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית" ( הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, משכל בע"מ הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות, ספרי חמד ) בעמ' 200 - 201 :
"המושגים ' ים ' ו'יבשה' מבטאים את שני המצבים הכוללים של המציאות. הים נקרא בלשון הזהר ' עלמא דאתכסא' ( העולם המכוסה, הנסתר) והיבשה נקראת ' עלמא דאתגליא' (העולם הנגלה). היבשה היא המציאות שמעל פני השטח, מציאות גלויה לעין, שהחיים שבה נמצאים על פניה. לעומתה, הים הוא מציאות שמכסה על ההתרחשויות ועל החיים הקיימים בה - הים הוא המסתורין הגדול, שאין הדברים קורים על פניו, אלא בתוכו.
בני האדם מתנהגים בדרך כלל כיצורים של יבשה, ותודעתם עוסקת בעולם הגלוי. החלקים הגבוהים והעליונים באדם, כל מה שנמצא מעל ומעבר לתודעה הפשוטה והרגילה - מיוצג על ידי הים; אלו העולמות המכוסים שבאדם. בדרך כלל רואים אנו רק את הקצה התחתון של הדברים העליונים, את 'קצה הקרחון', שבולט על פני השטח, ובדרך כלל איננו רואים את המתרחש בפנים. כביכול, שקועה מהות האדם בתוך החלל הגדול, בתוך הים הנסתר, ומה שמתגלה לעינינו איננו אלא חלק קטן, שכבה דקה שבה אנו פועלים.
זוהי למעשה הבעיה העיקרית של בני האדם - קיומם העכשווי הוא תמיד קיום של יבשה, ובתוך קיום זה עוסקת הווייתם: כל מחשבותיהן הן מחשבות של יבשה, של עולם גלוי, וכל ההתייחסות שלהם לחיים היא דרך הגלוי. האדם בטוח שהוא חי על יבשה ענקית, ושאין דבר חוץ ממנה, אבל לאמיתו של דבר הוא חי על אי קטן; עולמו הגלוי של האדם הוא כעין נקודה קטנה של יבשה, המוקפת בים מכל צדדיה.
הידיעה שיש בנו חלק נסתר, עולם מכוסה, שהוא חלק מן ההויה שלנו, היא המפתח שלנו למסתורין שבתוכנו, והיא זו שמאפשרת לנו להגיע אליו. כאשר אנו מגיעים אליו, באופן כזה או אחר, הגם שאין זו הסביבה הידועה והמוכרת לנו, אנו במובן מסויים חוזרים הביתה לשורשנו.
עניינה של קריעת הים - גלוי הים והפיכתו ליבשה - הוא להביא לאיחודם של העולמות, כך שהאדם יראה את הצורה השלמה, של עצמו ושל העולם. היכולת לחוות את קריעת הים ולחיות בשני העולמות, בים וביבשה - כמין יצורים אמפיביים - היא המייחדת אותנו כבני אדם, מפני שכפילות מעין זו מצויה גם בתוכנו, בצירוף של גוף ונפש."*
ג.
חג שמח ושבת שלום
ג'ף
* שתי הערות השוליים בטקסט הנ"ל הושמטו. וראו הדברים שם.
