רשימות על השל - על תוויות

אספתי שבוע טרמפיסט צעיר ( עתודאי )
רוב הדרך דברנו  - למעשה "הרציתי" על השל.
כשהוא ירד בתחנה המרכזית בבאר שבע אמר לי: "אחלה טרמפ."
באמצע הדרך שאל אותי: "אתה רפורמי ?"
רציתי לעצור את הרכב ולהוריד אותי שם  - באמצע המדבר, למעשה מול עיר הבה"דים.
השבתי לו:"למדתי מהשל לחשוד תוויות אם לצורך הענין אגדיר עצמי כ'איש הלכה הומניסט'"
"אהם" הוא אמר" אני צריך לחשוב על זה."
אנשים שהכירו את השל באופן אישי סיפרו לי בהקשר של השתייכויות מגזריות בארה"ב דאז ש:
Heschel was above all that
תוויות אלה לא נדבקו על השל...הוא היה למעשה כפי שמכנה אותו בונדי
אדמו"ר בן אדמו"ר. מחמת תנודות הזמן ומהקום , רעידות האדמה, השואה אך עוד לפני כן, הפך השל לoutsider רציני
לצד היותו רב לעולם כולו.
מהשל עלינו ללמוד על אותנטיות, כנות,על  אמת ואמונה, על אמת ועל אמונה...
על השאלות  הקשות שניצבו כלפי כל אחד מאתנו באופן אישי וכלפי כולנו יחד כקולקטיב, על שאלות הקשות כלפינו כרוב ב"מדינה יהודית", מיהו אדם ?
ככל שאנחנו צריכים להביט מעבר להשל , לנושאים החשובים שבהם עסק, לשאלות שהוטרד מהם, שאלות "מן החלל הפנוי" ( ר' נחמן ), אנחנו מבינים שהשאלות נותרות בעינן, ולמצער גוברות על כל תשובה שאפשר להציע להן, בין באנגלית ובין בעברית.
אולי צריך לחזור ליידיש.

המשך יבוא

רשימות על השל החלום האמריקאי ואנחנו (ט)

"אמריקה ורסנו, אמריקה"

החלום האמריקאי - להתעשר ולחיות את החיים הטובים עדיין - על אף משבר טראמפ - שולט בכיפה . נדמה לי שבצדק. וגם אם לא בצדק, זה מה יש, וחזון אחר לעת הזאת אין באופק.
אנשי דת אינם מצטיינים בהתמודדות עם השינויים של המודרנה. זה נכון לא רק לגבי אנשי דת אלא לממסד באופן כללי; הממסד המשפטי בכלל זה.
לנוכח איומי המודרנה, הרימה כידוע היהדות ההלכתית - חרדית חומות בצורים. הם בשלהם והמגמות השונים שמתרחשות בעולם הזה אינם במוקד עניינו כאן.
אגב אורחא, אעיר, כי לאחרונה הבנתי כי המענה - התשובות - לשאלות החיים, הן השאלות הקיומיות והן השאלות הבוערות של כל דור ודור  - אינם במישור המלל. התשובות הן במישור ההכרה של המציאות, הטוב שבמציאות, בקיצור - ההכרה בעונג הצרוף של נכדים.
שלא כהוגים אחרים שמבכרים את ההסתגרות וההתבצרות מפני הרוחות הרעות של הזמן והמקום בעידן המודרני והפוסט מודרני, השל ירד לזירה, וליכך את ידו ב"דם ובשליא".
השל עזב את חממת העולם החסידי שלתוכו נולד, יצא והגיע להיכלי השן של ברלין דרך וינה ולאחר מכן, בעור שיניו, נחת בארה"ב, הודות למאמצי הצלת חוקרים יהודים אירופים של מורגנטאו מראשי התנועה הרפורמית בארה"ב.
השל נהיה אדמו"ר לעולם.
כשאתה קורא את כתביו החברתיים אקטיביסיטים של השל היום - על רקע עליית טראמפ, ניכר שהשפעתו של השל על חברה האמריקאית בכללותה היתה אפסית. מסקנה זו היתה נכונה אלמלא הצורך והחובה להסתכל על הדברים במבט יותר רחבה, מבט של נצח, מבט של - כפי שהשל סיים בה את ספרו אלוהים מבקש  - מבט הרואה את המציאות בין שני הקטבים של הר סיני ושל אחרית הימים בהם ייכון מלכות ה' בעולם.
לא עלינו המלאכה לגמור, כדברי רבי טרפון. השל מצייד אותנו בכלים להתמודדות, לעת הזאת. מה הם אותם כלים ?
הגותו של השל בנויה על שלושה אדנים.
האדן הראשון  - הוא הפרספקטיבה. נקודת המוצא של השל היא שיש בורא לבירה, והבורא הזה מעורב בעולם ואכפתי, על אף שהוא גם אל מסתתר
האדן השני הוא הביקורת. מכיוון שהדת היא עוצמתית ,  ( אנרגיה גרעינית כדברי הרב פרומן זצ"ל) - כך טמונה בתוכה אפשרות ההשחתה. עלינו להיות על המשמר מול אפשרות זו - במישור האישי ובמישור החברתי - יום יום שעה שעה.
האדן השלישי - הוא מישור העשייה המישור הלא מילולי. במישור הזה, והחיים בו  - על המתח שבין קבע וכוונה, טמון בסופו של דברי על פי מסורת ישראל וגם על פי השל - שהיה בעניין זה מסורתי מאד - המענה האולטימטי לאתגרי הזמן והמקום, בכל דור ודור
המשך יבוא

אלו דברים לשבת חזון פרשת דברים תשע"ז (ס')

אלו דברים לשבת חזון פרשת דברים תשע"ז

אלו דברים לשבת חזון - פרשת דברים תשע"ז ( ט )

רשימות על השל - נגד הזרם

השל נהג לומר שלכל דבר במציאות יש שני אספקטים - שני צדדים. הצד האחד - הדמיון שלו לדברים אחרים. כך בני אדם - האנטומיה שלהם דומה, תחנות החיים דומות ועוד כהנה וכהנה. הצד השני - השוני, הייחוד של כל דבר ודבר. כך בבני אדם  - אין שני בני אדם שפרצופיהם דומים. העולם הפנימי של כל אחד ואחד  - ייחודי לו.
כך לגבי השל עצמו כהוגה דעות. ישנם צדדים שההגות שלו דומה להגותם של אחרים בני דורו. אנו מעוניינים ברשימות אלו בעיקר בצדדים שהם ייחודיים להשל. אין, כפי שכבר נאמר נדמה לי, העיון כאן עיון אקדמי.
אנחנו ניצבים בפני בעיות קשות, בתחום החברתי הכוונה בעיקר אך לא רק.  על כל צד ושעל אנחנו מולעטים בדברי הבל ולעיתים אף רעות רוח. בני אדם זקוקים, כך העיר השל, להנחייה. הנחייה רצוי שתהיה באנשי מופת ולא אנשי בליעל.
השל היה איש מופת.
ובכל זאת, נשאלת השאלה - במה היה איש מופת ? מה מהמורשת שלו  - שעוצבה - או הגיעה להבשלה בארצות הברית של שנות הששים של המאה הקודמת רלוונטית לנו ? אם בכלל.
השל ניצב נגד הזרם.
השל הלך נגד הזרם.
אצל בונדי  ( ב"איכה) יש תיאור ( שעוד לא מצאתי אותו ) של השל ניצב מעבר אחד של המתרס כנגד החברה הסובבת אותו כולה.
הרדיקליזם של השל התבטא לא רק במישור של מעשים אלא במישור המחשבתי, וכמובן שהתחומים קשורים

המשך יבוא

אלו דברים לשבת פרשת מטות- מסעי תשע"ז

תענוג צרוף לקרוא בעגנון.
יש בירוחם לא מעט "עגנוניסטים". אני לא ביניהם; לא אומר שאני מקנא בהם. אני מציין זאת כעובדה. לא צריך להיות מומחה לעגנון כדי להנות ממנו. עגנון פתוח לכל, כל דיכפין ייתי וייכל. אני קורא בעגנון - הפרוזה שלו כשירה  בעיני. בעידן שלנו - עידן ההתפוצצות של מידע מיותר בכל אתר ואתר, השפה העגנונית-  הנצנוץ בעיניים, האירוניה, החכמה הארצית שבדבריו-  מרגיעה אותי למול הטירוף שפוקד אותנו על כל צעד ושעל.
לא יהא זה נכון לומר לגבי הקטעים שלהלן שהם הקטעים הראשונים שהגעתי עליהם כשעלעלתי  באקראי בספרי עגנון שאצלנו בבית. מצד שני השליטה שלי בעגנון הוא לא כזה שידעתי מראש מה אני מחפש. הבחירות הן אמנם אקראיות, אך אחר תהליך מסוים של בחירה מודעת.

"חג הפסח עבר וימי האביב באו. החמה מאירה כל הימים והלילות חמים ונאים. הארץ מוציאה דשאים והגנים מתקשטים בפרחים. העולם פשט צורה ולבש צורה. אף בני אדם פשטו את בלואותיהם הכבדות וריח טוב כריח הדוחן החם שבישלוהו בדבש התחיל נודף בעיר".

"מה אשאל ומה אבקש עוד ? דברים הרבה יש בעולם ואיני יודע מה אבקש תחילה ומה אבקש אחר כך. עמדתי ומסרתי את הדבר לסידור ופתחתיו במקום שפתחתי ומצאתי הלכות עירובין. אותה שעה התחילו דרכים שאין להן סוף מתגלגלות ובאות כשכלונסאות קבועים בהן וחוטים מתוחים ביניהם וציפור שוכנת על חוט. לא הספקתי להסתכל בה, עד שנטלה הציפור שתי כנפיה ופרחה למקום שאין בו תחומין. רבונו של עולם, בריה קטנה זו להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת, ואני יצאתי חוץ לביתי מיד שואלין אותי להיכן אתה רץ. כמה מבקש אני לשוטט בעולם, כאליהו הנביא זכור לטוב וכרבי ליב בן שרה זכרונו לברכה. אילו נתנו לי רשות הייתי נוטל מקל ותרמיל ומחזר ממקום למקום והולך. עד לעבר מנהר סמבטיון או לארץ ישראל."

אבא קובנר גם כן נמצא כאן:

"אבן גיר וחול

בוא.
באנו בַּחול. עדיין הירח מעלינו תלוי, כשגם הוא יעלם
יהיה העולם עלינו שלם לא מוכר. כבר
אין לחזור. מאחור
הדרכים הסלולות. הרחק מאחור נשאר
עולם בדוי. מה שצפוי
לא נדע ורק ששקט
עכשיו ואין איש בינינו
לא עֵד. אתה סביבי והוא

בתוכי
זורם"



שבת שלום

 ג'ף