אלו דברים לשבת פרשת לך לך תשפ"ו

בהמשך לדברים של השל שהובאו באלו דברים בשבוע שעבר*, כותב השל:

"למעני טרחתי. אסור להונות את עצמו. עמדתי לברר את הסוגיא. שאיפה אחת בקרבי: שלא להינתק משורשי המחשבה  שבכל הדורות.

יש ספק שהוא בגדר עמלק, ויש ספק שהוא לשם בירור האמונה. כסיל חושב שהספק הוא סוף המחשבה, שאת הספק זוכים מן ההפקר. לאמיתו של דבר לא הרי סתם ספקן ומקשן כהרי ספקן מתוך חכמה.

יש ספקן ברשות התורה, ויש ספקן העומד מחוץ לרשות התורה. האמוראים נשאו ונתנו במאמרים שבמשנה, ודומני שאדם שכוונתו לשם תורה, ראוי שיטפל ויבדוק את משמעותו של העיקר 'תורה מן השמים'.

האמונה היא ראייה מרחוק, ראיית נקודה של אמת. כל העמדת פנים בגידה היא. הרבה פנים בהגדרת האמונה מבחינה הגיונית וגם נפשית. קנה מידה עליון לכוח האמונה: 'אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה' ( שמות לג, טו ).

הקדוש ברוך הוא חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. האין מקום לבינה באמונה ? 'גדולה בינה לפני הקדוש ברוך יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תודה נביאים כתובים...וכל סדרי בראשית ואין בו בינה, אין תורתו שווה כלום'.^

כלום ניסוחי עיקרים בבחינת חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר בהם ? כלום לא נתנה תורה דעת לחכמים לחפש דרכים וגישות, ולהעמיק חקר ביסודות האמונה ? האם דין העיקרים כדין מטבע של ברכה, שכל חידוש בו סילוף, או כדין תפילה שצריכים לחדש בה דבר ?

דור דור וחיפושיו, דור דור והשגותיו."*^

   שבת שלום

       ג'ף

* https://eludevarim.blogspot.com/2025/10/blog-post_20.html

^  אותיות דרבי עקיבא, אות ב [ בכתבי יד: סדרי מדרשות] ה"ש 2 על אתר

*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 906

                                                 

אלו דברים לו' מרחשוון תשפ"ו 281025

 

"מן העיר זירימה שָׁבים הנוסעים עם זכרונות ברורים להפליא: כושי עיוור שצועק בתוך המון, מטורף מציץ מעל גג על גורד־שחקים, נערה מטיילת עם ברדלס קשור ברצועה."

איטאלו קאלווינו, הערים הסמויות מעין, תרגום גאיו שילוני, הוצאת ספרית פועלים בע"מ, עמ' 22 ( מתוך "הפרק" ערים ואותות.2. )

האיור:

Plate 12: A Cheetah(?) and a Wild Sheep c.1575/1590s Joris Hoefnagel

Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

אלו דברים ל....מרחשוון תשפ"ו ( טרם פורסם בפייס )

כותב יהודה עמיחי :

"בכפר־בלום, בין הרי גולן והרי הגליל,

  אמר לי ידידי: ההרים האלה היו פעם שפת הים, 

  אנחנו עומדים על קרקעית הים שהיה.

  וּלְמָה זה מחייב אותנו ? להיות שקטים

  ושקופים יותר להיות מופנמים כקונכיות המאובנות

  ולהיות קלים וצפים כאצות."

יהודה עמיחי, מתוך קטע מס' 14 ב"טיול ישראלי/ האחרות היא הכל האחרות היא אהבה" בקובץ "פתוח סגור פתוח", הוצאת שוקן, עמ' 74

הצילום הוא של יעל גודמן

אלו דברים לשבת פרשת נח תשפ"ו

היום 748 ימים  לחטיפת מרבית החללים שטרם הושבו

יש אלטרנטיבה ואין הכוונה לאלטרנטיבה פוליטית.

יש אלטרנטיבות. נח הוא אחת מהן.

התיבה היא אחת מהן.

אפלפלד הוא אחת מהן.

גבריאל גרסיה מרקס גם הוא.

רשימת הסופרים והיוצרים היא אינסופית כמעט.

קורט ווניגט.

ג'וסף הלר. ג'וסף ברודצקי. דרור בורשטיין יבדל"א.

בסיומו של אלו דברים לשמחת תורה השנה נכתב:

... התמודדות עם "יצירה גדולה" בין עם מדובר בפרוזה או בשירה או בשילוב של השניים, היא לעולם מסע, מסע של הקורא מול הטקסט ומול הרעיונות ש"מאחורי" הטקסט.

הרעיון שעיקרו של תלמוד תורה במובן הרחב של הביטוי נעוץ ב" עצם התייצבות הקורא מול הטקסט", חב אני לידידי מו"ר א. ו שכך אמר לי לפני שנים.

בפרק א לספר "אבי ואמי" מתאר אפלפלד במילים מפורשות, אך גם במילים רומזות את מסע חייו, את מסע כתיבתו:

"במסעות הכתיבה שלי אני חוזר תמיד אל בית הורי בעיר ואל בית הסבים בהרי הקרפטים ואל המקומות ששָהיתי בהם יחד עם הורי. אמרתי חוזר ואני מבקש לתקן. אני נמצא תמיד בבית הורי ובבית הסבים, אף שכבר שנים אינם קיימים. אלה מקומות הקבע שלי, מראות תמיד שלי, שאני חוזר אליהם כדי להחיות אותם, אך יש ימים שהצורך להיות בקרבתם דחוף יותר: משום העייפות, הדכדוך ודלדול הרגש."^

בהמשך, בלי נדר, נעקוב עוד אחר מסעו של אפלפלד.

מסע אחר ואיש אחר מתאר אברהם יהושע השל בתחילת הספר השלישי ל"תורה מן השמים באספקלריה של הדורות". וכך כותב השל שם:

"זה הרבה שנים שניסיתי לטפל בבעיה עיקרית זו: הנבואה. עדים לך: מספרי שיצא לאור בשנת 1936 עד ספרי 'אלוהים מחפש את האדם' שיצא לאור בשנת 1955, וספרי 'הנביאים' שיצא לאור בשנת 1962, חקרתי בבעיה זו...

כיצד להסביר, כיצד לתרגם את הזיקה לתורת משה למושגים המתקבלים על דעתם של בני אדם ? כיצד להשיב לאדם המסרב להאמין, ומה שיותר חשוב : כיצד להראות למי שלבו סתום לכל עניין הנבואה שיש כאן עניין העומד ברומו של עולם ?

העניין החמור ביותר הוא לא ספיקות באמונה, אלא העדר כל ספיקות, כאילו עניין האמונה פג טעמו, מופרך מעיקרו, עניין שעוסקים בו רק בני אדם שלא ראו מאורות המדע מימיהם."*

ממסעות לעולמות

בפתח דבר לספרו "חיי עולם", כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל:

"ספר התורה מכיל בתוכו עולמות רבים. הנושאים שבהם הוא עוסק, הלשון שבה הוא כתוב, כל הדרכים המרובות כל כך להבין אותו ולפרשו - כל אלה הם עולמות הכרוכים ועומדים זה בצד זה וזה בתוך זה. ואולם מכלל גווני המשמעות הרבים שיש לתורה עולה שהתורה היא, בעצם, 'ספר תולדות האדם'. זהו ספר  המספר לאדם הלומד אותו - לכל אדם, אך בייחוד לעם ישראל וליחיד מישראל - לא רק מה שהיה ומה שצריך להיות, אלא גם מה משמעות מהלך חייו שלו. ספר התורה משמש מעין אספקלריא מופלאה שבה אנחנו מסוגלים, מצד אחד, לראות עד קצות המציאות, אבל מן הצד השני אנו יכולים, בצורה מופלאה, גם לראות  את דמותנו שלנו, הן את הדמות האישית בכלל והן את דיוקן נפשנו כאן ועכשיו."*^

מציאות חיינו אינה פשוטה

דמותנו האישית ודיוקן נפשנו הן לפעמים פשוטים  ולפעמים חידתיים

"בית הורי ובית הסבים",  כותב אפלפלד שם, " לכאורה עומדים כמו שהשארתי אותם, ולא כן הדבר: השנים השילו מהם את הזמני ואת העודף והשאירו את הילד שחוזר ותמה על כל שהתרחש סביבו ובו אז והיום"^

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים החללים לקבורה נאותה על פי רצון משפחותיהם

שבת שלום 

  

    ג'ף

^אהרן אפלפלד, אבי ואמי, כנרת, זמורה־ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ, עמ' 5

*א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 906

*^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' יט

האיור :

Noah's Ark with Animals c. 1936 Mina Lowry

 Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

אלו דברים לכ"ה תשרי תשפ"ו ( פורסם בפייס ב 171025 )

 אלו דברים לכ"ה תשרי תשפ"ו ( פורסם בפייס ב 171025 )

 "מי שהוא ידיד היקום , היקום ידידו. מי ייתן,' נאנח מר פלומר,'שאוכל גם אני להיות כך ! הוא מחליט לנסות לחקות אנשים כאלה. כל מאמציו, מעתה ואילך, יהיו מכוונים להשגת הרמוניה הן עם המין האנושי, זולתו, והן עם הערפילית הרחוקה ביותר שבמערכת הגלקסיות. כדי להתחיל, כיוון שלזולתו יש בעיות רבות מדי, ינסה מר פלומר לשפר את יחסיו עם היקום."

איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ'  145; בתרגום לאנגלית כתוב במשמע: "כיוון שלמר פלומר יש בעיות רבות מדי עם זולתו". יבוא הכתוב השלישי  - המקור באיטלקית -  ויכריע בין הגרסאות השונות.

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשפ"ו

 היום 741 ימים  לחטיפת מרבית החללים שטרם הושבו

אביבה גוטליב זורנברג פותחת את הפירוש שלה לספר בראשית ולפרשת בראשית בדברים של לב שסטוב.

אביא הדברים במקור באנגלית ואחרי כן תרגום לעברית:

"'We live,' writes Lev Shestov, ' surrounded by an endless multitude of mysteries. But no matter how enigmatic may be the mysteries which surround being, what is most enigmatic and disturbing is that mystery in general exists and that we are somehow definitely and forever cut off from the sources  and beginnings of life.'"*

״אנחנו חיים,״ כותב לב שסטוב, ״מוקפים במערבולת אינסופית של מסתורין. אך יהיה המסתורין שסובב את ההוויה חידתי ככל שיהיה — החידתיות והטלטלה הגדולה מכולן הן בעצם העובדה שמסתורין בכלל קיים, ושאנו, באיזה אופן שהוא, מנותקים לעד ולתמיד מן המקורות וההתחלות של החיים.״ ( תרגום chatgpt שעבר ביקורת של הח"מ  ).

דרור בונדי פותח את המהדורה החדשה של "תורה מן השמים באספקלריה הדורות" של אברהם יהושע השל בדברים הבאים:

"'ספר תורה מצאתי' ( מלכים -ב כב, ה) - כך אני מרגיש בהניחי לפניכם היום את האוצר הזה. תורה שרובה הייתה מונחת בקרן זווית, ומיעוטה אף גנוזה מעין כול, שבה  לארון ספרי הקודש, כל מי שירצה יבוא וייטול.

אברהם יהושע השל ( 1907 - 1972 ), בן־נביאים שחי ופעל בלב העולם המודרני, ביקש לגלות ביצירה זו את סוד 'תורה מן השמים' כפי שהוא משתקף ' באספקלריה של הדורות'. ברוב רובם של כתביו ביקש להביא את רוח היהדות לקהל האמריקני הרחב, לתקן עולם במלכות שדי; ביצירה עברית זו ביקש להביא את תורת ה' לעמו ישראל.

תורה מן השמים באספקלריה של הדורות אינו רק הנושא של היצירה, כאילו היה נושאה של יצירה אקדמית או פילוסופית. זהו גם האופן שבו היצירה כתובה: מתוך קשב כפול - לשמים ולאספקלריה של הדורות.. בעלי השמועה לנגד עיניו של השל: בעלי השמועה שבכל הדורות, ובראשם רבי ישמעאל ורבי עקיבא; ובעל השמועה שבכל הדורות, אהיה אשר אהיה'."^

לסיום רשות הדיבור להשל:

"אין אתה תופס את עניין תורה מן השמים אל אם כן [אתה] מרגיש את *השמים שבתורה*. והשאלה אם החומש נכתב כולו בארבעים שנה או בשמונים שנה, שאלת שעה היא על בעיית הנצח.. ספר התורה הוא *פלא שנעשה קבע*. מאורע שנעשה הרגל. כל הכופר בפלא אין לו חלק בעולם הזה, ועל אחת כמה וכמה שאין לו שיג ושיח בדברים של מעלה." ( ההדגשות במקור )*^

"כל הכופר בפלא אין לו חלק *בעולם הזה*..." ( ההדגשה של הח"מ )

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים החללים לקבורה נאותה על פי רצון משפחותיהם

שבת שלום

    ג'ף

*Avivah Gottlieb Zornberg, GENESIS, The Beginning of Desire, The Jewish Publication Society, p.3

^   א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א, עמ' 1

*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 993 - 994

אלו דברים לכ"ג תשרי תשפ"ו

 אלו דברים לכ"ג תשרי תשפ"ו

"בימים של שתיקה כללית, להתייצב לצד שתיקת הרבים ולהסתגל אליה בוודאי חטא הוא. בימים שכולם מדברים יותר מדי, מה שחשוב הוא לא רק לומר מה נכון, מה שבלאו־הכי ילך לאיבוד בתוך שטף המילים, אלא לומר זאת על בסיס הנחות שיביאו לידי מסקנות שיְשַווּ לנאמר את הערך המרבי."

איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ' 130 ( בפרק: "על הצורך לנשוך את הלשון )