לא כל יום זוכה קהילה לחגוג את יום ההולדת ה101 של אחד מחבריה. בשבת הקרובה חוגגת קהילת אפיקים בנגב - קהילה שהיא אמנם "קהילה אנטי קהילתית" כפי שכונתה בפי אחת מחברותיה בעבר - את יום הולדתו ה101 של חברנו שלמה מרכוס. על שלמה מרכוס, ראו, בין היתר, ב http://www.youtube.com/watch?v=JbTob2ND7YI רשומה זו היא לכבודו.
חסרים אנו היום בקרבנו דמויות מופת חיות. לפני כשבוע קבלתי הודעה בעבודה כי עלי להתייצב, יחד עם עובדים אחרים, שהם הורים לילדים בגילים 10 - 18, להרצאה על הורות וכיצד להתמודד עם ילדינו בעת הזאת. מיד התקוממתי והצהרתי שאינני מתכוון להגיע להרצאה הזאת. אמרתי לעצמי : "אני - בגילי ובמעמדי צריך לשמוע הרצאות על חינוך ילדים ?! אני בנאדם עסוק, מי הם שייקבעו לי שחובה עלי להתייצב להרצאה זו או אחרת !".
דברים התגלגלו כך, שהגעתי להרצאה ( "באקראי" ולא מתוך ציות ) והיתה זו מבחינתי הרצאה מאלפת ומטרידה במיוחד. הנקודה שאני מבקש להתייחס אליה כאן היא זו : תכניות הריאליטי מלעיטות אותנו בשקרים ומציגות בפנינו - ובפני ילדנו - תרבות עקומה של בצע כסף, טמטום, גסות רוח, וזיוף. התכניות האלו והפייסבוק, מתחרות ב"סמכות ההורית" ופעמים רבות מדי , נמצאות ידיהם של ה"מסכים" ( מסך המחשב, הטלויזיה האי פון וכו' ) על העליונה לעומת ידי ההורים. בגדול !
כשעיינתי, לקראת צאת השבת שעברה, בדברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על פרשת השבוע,- פרשת לך לך (בספרו "חיי עולם" ) עברה עלי חוייה מוזרה במקצת. אולי צריך לומר מעצבנת. הרב עדין, פותח את דבריו על הפרשה כך :
"אם שתי הפרשיות הקודמות היו במידה מסויימת פרשיות עצובות, הרי פרשה זו מתחילה את סדר הפרשיות השמחות.""איזה יופי" אמרתי לעצמי. די עם חיבוטי הנפש, "אנחנו נכסנים לפרשיות שמחות". לא אפרט כאן את המשך הדברים של הרב שטיינזלץ בפרטות. אעיר רק, כי התורה קושרת בין פרשת לך לך, - הציווי לאברהם לעזוב את ארצו ואת מולדתו לארץ לא נודעת - לבין פרשת העקדה, שנקרא בשבוע הבא, בפרשת וירא. על פניו קשה לראות בפרשת העקדה, "פרשה שמחה".
יצאתי למנין של ערבית מוצ"ש, בהרהורים ומחשבות מטרידות על פרשה קשה זו פרשת העקדה. שלא כהרגלי, התפללתי במנין שהתכנס בביתו של חבר, שקם משבעה. תוך כדי התפילה, תפילה שמתחילה בשירת מזמורים מיוחדים למוצ"ש, עלה בי המחשבה, כי כל התייחסות אל היהדות כאל "פילוסופיה" או "הגות" או אפילו "מערכת חוקים", בהתעלם ממקומה המכריע של עשייה היום יומית ומהשירה בצוותא, לוקה בחסר. ( אין זה כמובן רעיון מקורי שלי).
בשובי הביתה, נתבקשתי להשלים מנין , במנין הקבוע שלנו , בבית השכן. שם על אחד המדפים מצאתי את ספרו של הרב יעקב אריאל "מאהלי תורה". עיינתי בדבריו על פרשת וירא, ושם מצאתי, דברים על פרשת העקידה, שדיברו אלי.
הרב אריאל מביא מדבריו של ר' יצחק עראמה על העקידה, בחיבור קצר שנקרא "חזות קשה":
"בחיבור זה [מביע הרב עראמה] את הרעיון, שנסיון העקידה נועד להוציא את אברהם מדרך חשיבתו המבוססת על ההיגיון האנושי הרציונלי, ולהביאו לחשיבה המבוססת על האמונה וההתגלות הא-לוהית.יש", מציין הרב אריאל,"שהקצינו בעקבותיו של ר' יצחק עראמה וקבעו שלמאמין האמיתי אין מצפון משלו ואין חשיבה משלו, ועליו לבטל את כל ישותו העצמית מפני רצונו של ה'. הלכה ומוסר, למשל, תרתי דסתרי הם אליבא דידהו; אמונה והיגיון, שני כתובים המכחישים זה את זה...."
"לא לכך נתכוון ר' יצחק עראמה", קובע הרב אריאל. "מטרתו היתה לערער את ביטחונו המופרז של האדם בתבונתו האנושית. כוונתו היתה לקצץ במידה מסויימת את כנפיו של הרברבן, הבטוח בצדקת חשיבתו וחשיבותו העצמית, המשוכנע ביכולתו להגיע אל האמת המוחלטת בכוחות עצמו, המוותר על הצורך בהדרכה א-לוהית ממרום. כלפי השחצן והגאוותן התכוון ר' יצחק עראמה בדבריו, אולם לא להשפיל ולרמוס את האדם עד דכא התכוון."
אלו מבינינו שזוכים לשמוע תורה מפיו של שלמה מרכוס, מכירים, כי שלמה הוא במובן זה ובמובנים רבים נוספים מתלמידיו של אברהם אבינו. בדבריו ובמסכת החיים שחי, בה זוכים אנו להיות שותפים שלו ב"פרק ירוחם" שבהם, שלמה הוא מורה דרך אמיתי עבורנו. דמות מופת, כפי שאמרנו.
יום הולדת שמח !! שלמה
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה