וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן עָשָׂה, אֶת-הַמְּנֹרָה.
בימים טובים אני שואל את עצמי, מנין הגאונות ? מנין גאוניותו של בוב דילן ? מנין התובענות שלו לגבי הטבע האנושי, לגבי עיוותי "מערכות הצדק"; האטימות אנושית מן הצד האחד ומעיינות האהבה והרגישות האנושית מן העבר השני.
You said you'd never compromise
With the mystery tramp, but know you realize
He's not selling any alibis
As you stare into the vacuum of his eyes
And say do you want to make a deal?
אמרת שמעולם לא תתפשרי
, עם הנווד המסתורי אך כעת את מבינה
אין הוא מוכר אליביים
בהביטך לוואקום בתוך עיניו
ואת אומרת: התרצה לעשות עסקה ?
קטע השיר הזה "בא אלי" כאשר צפיתי בשיג ושיח משפטי - לא בין כתלי בית המשפט אלא במשרד כלשהו. בעל הסמכות המשפטית היה רחוק מרחק מזרח ממערב מאותם בעלי שררה עם "עיני ואקום", אך מאחר ובעבר נתקלתי לא פעם - במפגשים כאלו ואחרים - כמו כולנו - באטימות שמזהים אותה על ידי הואקום בעייניים שדילן מתאר כאן, נזכרתי בשיר הזה,לשמחתי, על דרך השלילה.
המאבק לצדק מקומי, נקודתי הוא מאבק סיזיפי ומתמשך והוא מונח לפתחו של כל אחד מאתנו. לא רק לפתחם של עורכי דין ושופטים.
המחשבות על צדק - צדק נקודתי - הזכירו לי דברים של אברהם יהושע השל על מושג אחר, חמקמק אף יותר מאשר הצדק - וזהו - האמת.
ואלו מדברי השל (בתרגום חופשי שלי ) לקראת סוף ספרו האחרון , על משמעותה של הגותו של הרבי מקוצק עבור "האדם המודרני"
"על מנת להבין את הקוצקר או קירקאגרד," אומר השל " עלינו ללמוד לזנוח את הדעה שהדת היא פשוט מוסר בנגיעות של רגש. מעל לכל מדובר בעולם לעצמו, עולם פרטי, תחום סודי של יחס בין הקב"ה לאדם. הכלל העליון בעולם זה, איננו שלטון היופי אלא שלטון האמת - מעלה הפכפכה אמנם, אך התעלות באה אך ורק באמצעותה של האמת, התעלות המעלה את האדם לדרגת השכינה."
Nobody feels any pain
Tonight as I stand inside the rain
Ev’rybody knows
That Baby’s got new clothes
But lately I see her ribbons and her bows
Have fallen from her curls
She takes just like a woman, yes, she does
She makes love just like a woman, yes, she does
And she aches just like a woman
But she breaks just like a little girl
אף אחד אינו חש בכאב
הלילה בעומדי בתוך הגשם
כל אחד יידע
שלחמודה שלי בגדים חדשים
אבל לאחרונה אני רואה שהעיטורים והסרטים
נשרו מתלתליה.
היא לוקחת כמו אשה , כן כן
היא עושה אהבה, כן כן, כמו אשה
והיא כואבת כמו אשה
אך היא נשברת, אה היא נשברת
כמו ילדה קטנה
תמיד הבנתי את האטימות שדילן מדבר עליה בשיר הזה כאטימות כלפי הזולת. (לאחרונה חשבתי שאולי זו אטימות שנובעת מ"סוטול").
אחת התרופות החזקות ביותר עלי אדמה, לאטימות היא השירה והמוסיקה. ויש אומרים - האור.
בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה