לילה תהום וזרות [מבוא (3)]

מסתבר ששירה אכן מחלחלת בתת מודע ועולה מדי פעם, פורצת מאחורי הקלעים.
זה מה שקרה הלילה עם קטע שיר משירו של ייטס "אדם וההד"
"מה אנחנו יודעים , מלבד זאת שאנו פונים
 אחד מול פני השני, במקום הזה ?"
(התרגום שלי)
מסתבר שיש הגיון פנימי בלקרוא את החלק הזה במבוא דווקא הלילה.
הגיון אכן - שמתחת לפני השטח, מבצבץ, כמו דברי השיר...
ייטס וודאי הכיר את ההומיה שזורנברג מדברת עליה.
ואכן מקור הדברים הוא בעברית הנפלאה של ראשיתה של בראשית
ב"תהו ובהו" של התהום הקדמון.
מסתבר כי אכן יש איזו זרות - אחרות - בתוכנו
"מה אנחנו יודעים ?"
ומילוש ב"ארס פואטיקה ?"

And yet the world is different from what it seems to be 
and we are other than how we see ourselves in our ravings. 

"ואמנם העולם הוא שונה ממה שהוא נראה

ואנחנו אחרים מדימויינו בעיני עצמנו בשגעונינו"

לילה תהום ואחרות

זר לא יבין זאת ?

מסתבר כי הבנה תהומית צומחת מתוך היכרות 

עם זרות, יסודית, בסיסית, עלומה.

ומסתבר - כי ישנם דברים, שהבהירות לגבם 

היא מהם והלאה.

חיים ש. צריך לקרוא את הדברים הללו.

.