הסיפור של מאמן הקליפרס דונלד סטרלינג שהושעה לכל החיים מפעילות באן בי אי בעקבות הערות גזעניות שהשמיע כלפי אפרו - אמריקאיים ממחיש את הייחוד של ארצות הברית לטוב ולרע. לטוב כיוון שהיתה כאן עשיית צדק מהירה וחריפה באיל הון גזען וגס רוח.
ראו http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4514838,00.html
לרע, מכיוון שהסיפור חושף טפח ומסתיר טפחיים בכל הקשור הן לדומיננטיות של ההון בחיים באמריקה בכלל ובספורט בפרט והן למקרי גזענות שאינם זוכים לטיפול כה חריף וכה מהיר.
ראו http://time.com/79590/donald-sterling-kareem-abdul-jabbar-racism/
מהזוית היהודית, ויש כאן זוית יהודי, מכיוון שסטרלינג, הנבל (the bad guy) הוא יהודי, ואדם סילבר, הקאוביי הטוב (the good guy) שניהם יהודים, (שניהם אגב גם עו"ד). הסיפור "התפוצץ" ביום בו ציינו בארץ את יום השואה ובשבוע בו אנחנו קוראים בפרשת השבוע על הכוהנים ועל עבודתם במקדש. האיוולת והעיוות בהתנהגותו של סטרלינג על רקע הניסיון היהודי בשואה ובכלל לאורך הדורות ועל רקע הייעוד להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" זועקות לשמיים.
התנהגותו היא תזכורת לפער העצום שקיים לעיתים בין הרצוי למצוי. וכן המחשה של נקודה שליבוביץ חזר והדגיש שהקדושה הינו חיוב המוטל על היהודי ולא תכונה הטבועה בו:
" האמונה היהודית איננה מכירה את המושג הקדושה אלא בקשר לעבודת אלהים, ואיננה מכירה בקדושה כתכונה המעוגנת במשהו שבאדם - ויש להוסיף על זה, גם במשהו שהוא בטבע או במציאות , בארץ או בבנין.
'המבדיל בין קודש לחול' הוא אחד מעיקרי התודעה הדתית. אסור להעלות חולין לדרגת קדושה, וחול הם כל מעשי האדם וכל התנהגות האדם וכל קיום אנושי - חוץ לאותן הפונקציות שנועדות ומקוימות לשם שמים."
י. ליבוביץ, הערות לפרשיות השבוע(הוצאת אקדמון) עמ' 82
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה