יצאתי מהפרק האחרון שבכנס השל שנערך השבוע בירושלים עם הרבה מאד תובנות.
לא יכולתי להיות ברוב הכנס ונכחתי אך בשיחת הסיכום של בתו של השל , סוזנה ובפאנל הסיכום שעסק ברלוונטיות של השל לנעשה בימינו בארץ.
רות גביסון שישבה בשורה הראשונה העירה שיותר משהכנס הזה עוסק בהשל הוא עוסק במצבה של החברה הישראלית. חברה שלפי דבריה משוועת למשמעות רוחנית.
היו קטעים בדיון האחרון שלטעמי היו מביכים, אני מניח ובעקבות השל אפשר ואולי צריך לומר שמבוכה זה דבר טוב ונצרך; ממילא קיים...
איני מפרט אותם כאן כי זה לא נכון לעשות כן
אני גם לוקח בחשבון שאף אחד (או כמעט אף אחד) לא קורא את פוסטים בבלוג שאינם זוכים להפניות ספציפיות ממני לגרופים השונים שאני מחובר אליהם.
שיג ושיח מעניין ומשעשע היה סביב הערה של בונדי שהתיקון לחברה ברוח השל יבוא בעוד שלשמאות שנה. רבה בשם תמר שאיני זוכר את שאר שמה אמרה שלש מאות שנה זה ממש או טו טו , זה מעט זמן. נפתלי רותנברג חלק תחילה והסכים לבסוף עם ההערה של בונדי בפרשנותה של תמר...
המשך יבוא
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה