אלו דברים לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו

בספרו האחרון של השל באנגלית ("להט לאמת" -טרם תורגם ), אומר השל שכאשר קרא בכתבי קירקגרד - "הדברים נשמעו לו מוכרים". דברי קירקגרד הזכירו לו דברים שלמד בנערותו מפי חסידי הרבי מקוצק.
תחושה דומה היתה לי לאחרונה כשקראתי בדברי הרב שג"ר. הדברים נשמעו לי מוכרים והבנתי שדברים דומים קראתי אצל השל.
מצד אחד שני ההוגים הללו שתו ממימי אותו המעיין  - מעיין החסידות ולכן אין להתפלא שמוצאים קוי דמיון בהגותם. מצד שני  - הרב שג"ר הוא מאד ישראלי ובהשוואה אליו השל הוא מאד אמריקאי.  בעבר נטיתי כ"דור שלישי לאמריקאים", "להמעיט" ב"אמריקאיות"של השל; הוא הגיע לארה"ב רק בשנות השלושים לחייו, דיבר אנגלית במבטא יידשאי כבד, "לא אהב בייסבול" ושורשיו היו בוורשה ובמדיבו'ץ לא בטי נק ניו ג'רסי, שיקאגו אילינוי, או אפילו ניו יורק.  יחד עם זאת באופן די מפתיע, הפך השל בשנות הששים של המאה הקודמת  (ובשנות הששים שלו גם כן), לאייקון אמריקאי. בצדק לדעתי . הוא גילם בדמותו הציבורית לא מעט תכונות אמריקאיות מובהקות כגון אינדווידואליזם, אידיאליזם, תמימות, והכרה בערך המקודש של שוויון בין בני אדם ללא הבדל  מין, דת  או גזע.
למקורות לעיון בדברי הרב שג"ר בנושא אמונה שמניתי באלו דברים לשבת פרשת בראשית, אני רוצה להוסיף את שני הכרכים של "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן". חלק ב' יצא לאור בהוצאת מכון כתבי הרב שג"ר שליד ישיבת שיח, לא מזמן והגיע לידי לאחרונה.
על ליקוטי מוהר"ן ראו בhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F
אני רוצה להפנות לשיעור על תורה א תנינא שכותרתו "מלכות ה' ומלכות האדם"
אני מבקש לעיין יחד אתכם בדברי הרב שג"ר שבשיעור הזה. תוך כדי כתיבת הדברים, אני רואה שמבחינת אילוצי הזמן שעומד לרשותי אאלץ לקצר ולעשות את העיון הזה בהמשכים.
הנה קטע אחד מהשיעור מעמ' 360 שם:

"בכדי שמלכות ה' תופיע בעולם עליה להתממש לא מבחוץ, אלא לחדור אל האדם מבפנים: המלכות דורשת קבלה מרצון, כדברי התפילה: 'ומלכותו ברצון קבלו עליהם.' הבחירה המצופה מעם ישראל היא לרצות בבורא, להמליך את הקב"ה ,ולא רק לחיות בתודעה שהוא שליט בעל כורחם. מבחינה זו המלכות אינה ניגודה של החירות, אלא דווקא מימושה המלא. מלכות אינה הפעלת כוח ועוצמה, לא על אחרים וגם לא על עצמי. הפעלת כוח מנציחה את הפער בין השולט לנשלט ולכן איננה מלכות אמתית. כך לדוגמא, אב הגוער בילדיו וצועק עליהם אינו מבטא בכך מלכות כלפיהם, אלא חולשה. בשלב מסוים ימצאו הילדים את הדרך לברוח, וממילא הצעקה איננה  יוצרת שלטון אמתי של האב עליהם."

המשך, אי"ה, יבוא.

שבת שלום

   ג'ף