16. השל והמוות ויראת שמיים
אחד המשפטים התמוהים
ביותר של השל אם לא "הא" משפט התמוה ביותר שלו הוא המשפט שבו השל מסיים
את ספרו ההגותי הראשון שכתב בתחילת שנות החמישים באמריקה: MAN IS NOT ALONE.
כותב השל:
For the pious man it is a privilege to die.
A.J.Heschel, Man is Not Alone, Farrar, Straus & Giroux
Inc p. 296
מה אנחנו עושים עם
המשפט הזה ?
לאן זה לוקח אותנו ?
נתחיל, אולי, בשאלה
השניה. המשפט הזה לוקח אותנו ראשית , לאחד מעיקרי ה"מתודה" של השל - הפנמולוגיה . המה ? פנא –מו – לוגיה ? מה זה
? אולי באנגלית זה יקל לזהות phenemology, מזהים את המילה phenomenon -
תופעה ? ויקיפדיה מדגירה את המונח כך ( בערך) : זוהי פילוסופיה תיאורית של הניסיון שמטרתה היא תיאור התהליך שבו
התנסות
(experience) מסוימת מגיעה להכרתנובאופן ישיר, ללא צורך להיעזר בתאוריות, דעות קדומות, מסקנות או
השערות מתחומים אחרים, כמו מתחומי מדעי הטבע. לא נראה לי שזה מקדם אותנו. עד כמה שאני
מבין ממה שקראתי בהשל - הרעיון כאן הוא
שניתן לחדור על ידי עיון ולהגיע להבנה של ההכרה של אנשים אחרים – כמו הנביאים –
בלי קשר לשאלה מה היה באמת מחוץ להכרתם. די לנו כביכול בהכרתם. מי אני שאחלוק או
אלגלג על אבי הפילוסופיה הזאת אדמונד הוסרל , ועל תלמידיו הרבים לרבות השל ? ועל
כן הנה במשפט הזה - ובכלל דבריו בפרק
האחרון של "מינה" ( MINA ) – השל מנסה לתת לנו תובנה לתוך
אישיותו של "ירא השמיים". נדמה לי שאנחנו כישראלים בעשור השני של המאה
העשרים ואחת צריכים להודות – שה"טיפוס" הזה אינו זן נפוץ שלא לומר שהוא בגדר זן נכחד,
כמעט. הוא היה קיים ועודנו קיים - על אף
נדירותו בימינו. עיסוק בהשל, מחייב לעסוק בשאלה הזאת של יראת שמיים מהי - ? ואחת
משלוחות השאלה או האמצעים לעיון בה – הוא להביט באנשים שמגלמים בהוויתם את התכונה
זאת. ואז כמובן השאלה היא מה לנו ולזה ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה