רשימות על השל ( 5 )

שמעתי היום  - בסעודה שלישית בבמדבר - את רובי קאסל. בעומק דבריו , הוא והשל "באים ממקום אחד". ידע והכרה עמוקה של הנהגת ה' בעולם, בחשיבותה המכוננת של הדיבור בעולם, דיבור - לא במובן התקשורתי אלא במובן של ביטוי לנשמה האלוהית שבאדם. ההכרה שדיבור כזה יוצר מציאות; שהכרתו של אדם בנשמת האלוהים שבו והתנהגותו פועל יוצא מכך  - קובעת מציאות לאדם עצמו וביחס לטבע שמסביבה.
כל זה בתמצית מה שהבנתי, מהדברים התמציתיים ששמעתי. [ רובי  העיר שבדרך כלל הוא "עובד" עם קבוצות  - מעיין  - ב"שורש" אחד ( ש.ר.ש) במהלך שנה שלמה ]
להשל - "גופו" - ובהמשך לעיונים בשבת.
השל קובע בתחילת ספרו על השבת ש"הזמן הוא ליבו של הקיום". הוא מפנה בסמוך ל"האדם אינו לבדו". ההפניה היא לפרק 19 שם - "משמעות הקיום the meaning of existence  - וכאן אני שם לב שתיקנתי את התרגום מקודם   - ממציאות - reality ל קיום existence. לומדים על הדרך."הזמן"  בניגוד למרחב אומר השל הוא הקנין property היחיד שהוא בבעלות האמיתית של העצמי.

.Time is the only property the self really owns

"מכאן", קובע השל שהזמניות ההוא מאפיים חיוני של הקיום.

Temporality, therefore, is an essential feature of existence

נראה לי להשאיר את העיון ברשימות הללו  בהגותו של השל על הזמן והמרחב והיחסים ביניהם לבין האדם, לימי ששי ולמוצאי שבת. כעת, מוצאי שבת, ובמבט הצופה לעבר החול של השבוע, מבקש אני לעבור לנושאים אחרים בהשל.

המשך יבוא