האדם המערבי שהשל דיבר עליו ואליו, אינו מתגורר בירוחם. זה משנה את כל השאלה של התייחסות להשל בירוחם בפרט ובארץ בכלל. מה שנכון לירוחם נכון למחוזות רבים בארץ. השל בעצמו היה מודע לזמניות-אקראיות של הבעיות שניצב מולן האדם.
בפסקה שמדברת על הבעיות שניצבו בפני היהדות, הוא אומר:
מבחינה גאוגרפית והיסטורית המרחק בין ירושלים לאתונה או בין תקופת הנביאים לתקופתו של פריקלס איננו רב כל כך. מן הבחינה הרוחנית, לעומת זאת, הם מרוחקים כרחוק השמים מן הארץ. אילו הייתה ירושלים ממוקמת למרגלות הרי ההימליה , אזי הייתה הפילוסופיה המונותאיסטית מושפעת מן המסורות של הוגי המזרח. מכאן שעמדתנו האינטלקטואלית, לאמור עמידתנו בין בין ירושלים לאתונה, אינה עמדה מוחלטת. ייתכן שההשגחה תיצור מצב שיעמיד אותנו בין נהר הירדן לנהר הגנגס; מפגש מעין זה יניב בעייתיות אחרת מזו שהיהדות חוותה בשעה שבאה במגע עם הפילוסופיה היוונית.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 13- 14
Geographically and historically, Jerusalem and Athens, the age of the prophets and the age of Pericles, are not too far removed from each other. Spiritually they are worlds apart. On the other hand, had Jerusalem been located at the foot of the Himalayas, monotheistic philosophy would have been modified by the tradition of Oriental thinkers. Thus, our intellectual position siyuated as it is between Athens and Jerusalem is not an ultimate one. Providence may some day create a situation which would place us between the river Jordan and the river Ganges, and the problem of such an encounter will be different from that which Jewish thought underwent when meeting with Greek philosophy.
A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 15
יחד עם זאת כולנו כאחד חיים היום בעולם קטן, עולם ההולך ומצטמק. על אף השינויים התרבותיים בין חברות שונות, בעיות הקיום אליהן מתייחס השל נוגעות לכולם, הגם ב"לבושים שונים" . בענין זה צריך לבור התבן מהבר; להבדיל בין הבעיות הקיומיות האולטימטיביות לבין הבעיות הבוערות של השעה ושל מקומות שונים ותרבויות שונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה