השל מעמיד בפנינו רף בלתי אפשרי.
רף שלא ניתן לעמוד בו.
אין זאת תורה שהשל "המציא" אותה. זוהי כפי הנראה "תורת קוצק".
אני מניח שקדמו לרבי מקוצק בענין הזה רבנים ואנשי הגות ומעש בדורות קודמים.
יכול להיות כשאתה חושב על הזה - זה הגיוני. המצב האנושי הוא אבסורדי. הוא עוד יותר אבסורדי עם הקב"ה בתמונה. הקב"ה שאי אפשר, כפי שלימדונו הפילוסופים היהודים לדורותיהם, לומר עליו דבר וחצי דבר, אמיתי או חיובי.
מקום שויטכנשטיין מציע לנו לשתוק - התאולוגים ואנשי דת אחרים מנסים איכשהו לומר דבר מה. בלי קשר לחשיבותה של העשייה. עשייה עומדת במרכז ויש מחלוקות סביב יחסה לאמונה. שאלת היחס בין הלכה לאגדה.
שאלות גדולות שראוי לעיין בהן והשל כמובן עסק בהן לא מעט. שאלות מן הסוג שלייבוביץ אמר עליהן שחיים שלמים אינם מספיקים כדי למצות את העיון בהן. ואולי - בחלקן - אלה שאלות מהחלל הפנוי. וראו לעניין זה הדיון בשיעורי הרב שג"ר זצ"ל על לקוטי מוהר"ן.
את מי כל זה מעניין ?
מה מקומה של הפילוסופיה, או עיון הגותי בכלל, אצלנו בארץ בעת הזאת ? האם יש לנו - כיהודים במדינת ישראל תפקיד או ייעוד כלשהו כלפי העולם ? ואם יש איזה תפקיד או ייעוד - מהו ? ומה מתחייב ממנו ? המתח בין "להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש" לבין להיות "עם ככל העמים".
גולני משלב ביניהן.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה