"ראיתי ברחוב, בערב קיץ" - עיונים בעמיחי ( טיוטה )

"ראיתי ברחוב בערב קיץ"
ראיתי "ברחוב" ולא בכביש, "בערב", לא בלילה ולא ביום,
"קיץ" ולא סתיו, חורף או אביב.
"ראיתי" ולא ראינו, "אשה" ולא איש, ולא נערה
"שכתבה" ולא רשמה ולא וכותבת, "מילים" ולא הודעה או משהוא אחר
שבכתובים. "על נייר פרוש" ולא נייר סתם, ולא פתק
"על דלת עץ" ולא פלדלת, ולא על החלון או בכניסה לבית,
"נעולה" ולא על דלת סתם.
"וקפלה ושמה בין דלת למזוזה" לא בין הדלת, בין דלת סתם
למזוזה, מזוזה ידועה ( פתח תחת הלמד שלפני המזוזה"). ואולי
זו הדלת, טיפוס של דלת, דלת אפלתונית, רעיונית .
"והלכה לה".
ארבע שורות של פתיחה
ארבע שורות סתמיות לכאורה ואולי לא לכאורה
ראיתי ברחוב, בערב קיץ
ראיתי אשה שכתבה מילים
על נייר פרוש על דלת עץ נעולה
וקפלה ושמה בין דלת למזוזה והלכה לה

" ולא ראיתי את פניה ולא את פני האיש
  שיקרא את הכתוב
  ולא ראיתי את המילים"

אחרי הפתיחה של מה שראה המספר
באות שלש שורות על מה שלא ראה.
הוא לא ראה את הפנים של הדמויות
ולא את המילים. הדמויות וכן המילים
הן אלמוניות