מתוך שיחה א :
"הרקע לכל דברי החכמים במסכת אבות, 'היסוד המעמיד' של כל מבנה המסכת הזאת - והוא שמקנה לה משמעות שמעבר לתורת־מידות - הוא שמרכז מפעלם, הגותם ומגמתם של האישים הללו היה עיסוקם בתורה ( 'תלמוד־תורה' ), כשעיסוק זה אינו נתפס כלימוד גרידא, זאת־אומרת כרכישת ידע המרחיב דעתו של אדם או כהכשרה לשימוש נאות לצרכיו החמריים או הרוחניים, לשון אחר: כאמצעי לחיי האדם; אלא תלמוד־תורה נתפס כתכלית עצמה, כתוכן לחיי האדם היהודי המכוון לעבוד את השם. בכך ממשיכה מסכת אבות אותו קו בתודעה הדתית, שראשיתו נעוצה כבר בתעודה מקראית - בתהילים פרק קי"ט (תמניא אפי ). אמנם, אין תלמוד־תורה מתקיים בחלל הריק; העוסק בתורה מן ההכרח שיעשה זאת במסכרת מציאותו הטבעית והחברתית. לפיכף מרבה מסכת אבות להתייחס ל'ענייני העולם' ( כלשונו של הרמב"ם ), אלא שהתפיסה היסודית המאחדת את כל אמרות החכמים, היא שתלמוד־תורה הוא התוכן המשמעותי של חיי האדם, ואילו שאר הפונקציות האנושיות הן הכרח של מציאות חסרת משמעות ערכית."
*ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרקי־אבות ועל הרמב"ם, הוצאת שוקן, עמ' 13-12
"הרקע לכל דברי החכמים במסכת אבות, 'היסוד המעמיד' של כל מבנה המסכת הזאת - והוא שמקנה לה משמעות שמעבר לתורת־מידות - הוא שמרכז מפעלם, הגותם ומגמתם של האישים הללו היה עיסוקם בתורה ( 'תלמוד־תורה' ), כשעיסוק זה אינו נתפס כלימוד גרידא, זאת־אומרת כרכישת ידע המרחיב דעתו של אדם או כהכשרה לשימוש נאות לצרכיו החמריים או הרוחניים, לשון אחר: כאמצעי לחיי האדם; אלא תלמוד־תורה נתפס כתכלית עצמה, כתוכן לחיי האדם היהודי המכוון לעבוד את השם. בכך ממשיכה מסכת אבות אותו קו בתודעה הדתית, שראשיתו נעוצה כבר בתעודה מקראית - בתהילים פרק קי"ט (תמניא אפי ). אמנם, אין תלמוד־תורה מתקיים בחלל הריק; העוסק בתורה מן ההכרח שיעשה זאת במסכרת מציאותו הטבעית והחברתית. לפיכף מרבה מסכת אבות להתייחס ל'ענייני העולם' ( כלשונו של הרמב"ם ), אלא שהתפיסה היסודית המאחדת את כל אמרות החכמים, היא שתלמוד־תורה הוא התוכן המשמעותי של חיי האדם, ואילו שאר הפונקציות האנושיות הן הכרח של מציאות חסרת משמעות ערכית."
*ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרקי־אבות ועל הרמב"ם, הוצאת שוקן, עמ' 13-12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה