" ערב אחד אמר הרופא, 'הגדם נרפא ועוד מעט נתקין לילד תותבת.' לא ידעתי מה פשר הדבר, ולא שאלתי. סקרנותי עזה מאז ומתמיד, אבל לשאול אני לא נוהג. דברים גלויים מתבהרים מאליהם, ואת הנסתרות לא נדע ממילא. שמץ מהלקח הפשוט הזה כבר נודע לי אז.
באותה חצר קטנה ליד המטבח ראיתי מה שראיתי. החיים, בסופו של דבר, לא משנים אותנו. לפעמים נדמה לי שאני עוד שם, ליד הגדר או על הארץ, כאילו שום דבר לא אירע במרוצת ארבעים ושש השנים האחרונות."
אהרן אפלפלד, "והזעם עוד לא נדם", כנרת, זמורה־ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ, עמ' 11 מפי "בּרוּנוֹ בּרוּמהַרט".
באותה חצר קטנה ליד המטבח ראיתי מה שראיתי. החיים, בסופו של דבר, לא משנים אותנו. לפעמים נדמה לי שאני עוד שם, ליד הגדר או על הארץ, כאילו שום דבר לא אירע במרוצת ארבעים ושש השנים האחרונות."
אהרן אפלפלד, "והזעם עוד לא נדם", כנרת, זמורה־ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ, עמ' 11 מפי "בּרוּנוֹ בּרוּמהַרט".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה